מילון- האות ש’
- שאה – נחרב.
- שאול – גיהינום, תופת.
- שאון – רעש, המולה.
- שאור שבעיסה – החלק העיקרי.
- שאט – בוז, תיעוב, סלידה.
- שאיה – חורבן, הרס.
- שאר בשר – קרוב משפחה.
- שאר רוח – עומק מחשבה מעבר לעניינים יומיומיים.
- שבב – רסיס, נתז, שבריר, פלח.
- שבט – מקל, מטה, שוט, פרגול, מגלב.
- שביב – ניצוץ, רשף, קרן אור.
- שביל הזהב – דרך ממוצעת.
- שביל הנחש – דרך עקלקלה.
- שביס – כיסוי ראש.
- שבלוני – שגרתי, מוכר, חסר ייחוד.
- שבע ימים – קשיש.
- שבעה מדורי גיהינום – ייסורים קשים.
- שבק – עזב, נטש.
- שבק חיים לכל חי – מת, בר מינן.
- שבריה – חרב קצרה, פגיון, סיף, שלח.
- שבריר – פלח, רסיס, שבב, נתז.
- שגגה – טעות, שגיאה, משוגה.
- שגור – רגיל.
- שגיא – עצום, כביר, נשגב, שגיב.
- שדוף – מיובש, נבוב, צפוד, חסר תוכן.
- שדמה – שדה תבואה או כרם.
- שה תמים – כינוי לאדם הנראה תמים רק למראית עין.
- שובה – מתינות, נחת.
- שובה לב – גורם לרגשות חיבה כלפיו.
- שוביניזם – התנגדות לשוויון זכויות לנשים.
- שובל – 1. שוליים; 2. עקבות במים או באוויר.
- שווה בנפשך – תאר לעצמך.
- שווה לכל נפש – מיועד ומתאים לכל אחד.
- שווה נפש – אדיש.
- שוזף עינו – מביט.
- שוחה – בור, מהמורה, פוקה, דחי, פח.
- שוחר – חובב.
- שומה – 1. הערכה, אומדן; 2. בליטה בעור.
- שומה עליו – חובה עליו, צריך.
- שוע – עשיר, אריסטוקרט.
- שועה – זעקה, קריאה לעזרה.
- שועט – דוהר.
- שופי – נחת.
- שופרא דשופרא – מיטב, מובחר.
- שוקק חיים – מלא אנשים ופעילות.
- שוקת – כלי עמוק להשקיית בהמות.
- שור! – ראה, הבט, הסתכל.
- שורר – קיים, מאפיין מקום או מצב.
- שושבין – חבר, בן לוויה, סנדק.
- שזר – שילב.
- שח – התכופף, רכן, גחן, גהר, שחה.
- שחוח – כפוף.
- שחון – חם ויבש.
- שחור על גבי לבן – מפורש.
- שחל – אריה, כפיר, לביא, ליש.
- שחץ – גאווה, יהירות, התפארות.
- שחק – שמיים.
- שחרית – 1. שעת בוקר; 2. תפילת בוקר.
- שטח – פרס.
- שטח בקשתו בפניו – ביקש מאוד, התחנן, חילה את פניו.
- שטם – שנא, צרר.
- שטנה – דברי גנאי, לעז, עלילה.
- שיבוט – 1. חביטה, רידוד; 2. שכפול גנטי.
- שיג ושיח – משא ומתן, שקלא וטריא.
- שיגיון – הרהור, שרעף, עשתון, הגיג.
- שידד – פורר את הקרקע, תיחח.
- שידה – ארון נמוך.
- שידוד מערכות – תיקון דברים מהיסוד.
- שיהוי- עיכוב, איחור, דיחוי.
- שיווה – דימה, תיאר, הציג.
- שיווה בנפשו – תיאר לעצמו, שיער.
- שיחת זמנו לריק – בזבז זמן.
- שיכוך – הרגעה.
- שיכול – הצלבה, החלפה, היפוך.
- שיכול רגלים – שילוב רגליים, הנחת רגל על רגל.
- שימצה – חרפה, גנאי.
- שינס – חגר, אזר.
- שיסה – הסית, יצר פרובוקציה.
- שיסע – קרע, ביתק, ביתר, פילח.
- שיסף – חתך, שיסע, פילח, ריטש.
- שיעור – מידה, כמות, גודל.
- שיפול – תחתית, החלק הנמוך בדבר.
- שיפון – סוג של דגן.
- שיקוץ – תועבה, דבר מאוס, פיגול.
- שירבוט – רישום סימנים ללא משמעות, קשקוש.
- שירות דב – כוונה טובה עם תוצאות מזיקות.
- שירש – עקר מהשורש.
- שירת הברבור – פעולה מהוללת אחרונה לפני פרישה.
- שית – יסוד, בסיס, אושיה.
- שכב – האבן התחתונה בריחיים.
- שכוי- תרנגול, גבר.
- שכיב מרע – גוסס, חולה אנוש.
- שכיה – קישוט.
- שכיח- מצוי, רגיל, נפוץ.
- שכך – נח, שקט, נרגע.
- שכלתן – רציונליסט, מי שמעדיף שכל על רגש.
- שכם אחד – בכוחות משותפים.
- שכתוב – כתיבה מחדש.
- שלג דאשתקד – דבר שעבר ואינו מעניין עוד, עפרא דארעא, כקליפת השום.
- שלה – הוציא מהמים, משה.
- שלהי – סוף.
- שלווה סטואית – שלווה מושלמת.
- שלח – חרב קצרה, פגיון, שבריה, סיף.
- שלח ידו – 1. לקח לעצמו, גנב; 2. עסק ב…
- שלחופה – צב.
- שליש – קצין האחראי על פעילות מנהלתית.
- שלמה – שמלה, בגד רחב.
- שלמונים – שוחד, בצע.
- שלף – שדה שנקצר ועוד לא נחרש.
- שלק – הרתיח במים, בישל, חלט, שפת.
- שם דבר – מפורסם, שיצא שמו.
- שם לאל – הכשיל, סיכל, ביטל.
- שם נפשו בכפו – הסתכן.
- שם פעמיו – יצא לדרך, הלך לעבר.
- שמורה – עפעף.
- שמיטה – עזיבה, ויתור, נטישה.
- שמיר – אבן קשה וחזקה.
- שמיר ושית – שממה, עזובה, ישימון.
- שמנה וסלתה – עילית.
- שמץ – מעט, קורט, קורטוב, קמצוץ.
- שנה – לימד, שינן.
- שני – אדום, ארגמן, סיקרה, חכלילי.
- שניוני – ממדרגה שניה.
- שנף – וניל.
- שנץ – סרט, שרוך.
- שעבוד – עבדות, כיבוש.
- שעה – שם לב, נענה, הקשיב.
- (גם) שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום – כל אדם, לא יוצלח ככל שיהיה, עשוי להצליח מדי פעם.
- שעטה – דפיקה בקרקע ברגל, דהרה.
- שעטנז – ערבוב מין בשאינו מינו.
- שעיר – תיש, צפיר.
- שעיר לעזאזל – כינוי למי שנושא בעונש עבור כולם.
- שעל – צעד, פעם, פסע.
- שערוך – הערכה מחדש.
- שפאים – שבבים העפים בשיוף עץ.
- שפוף – כפוף, גחון, שחוח, רכון.
- שפחה – משרתת, אמה.
- שפיר – יפה, נאה, ניחא.
- שפך על פניו קיתונות של בוז – העליב, השמיץ, גידף, חירף, גינה, ניאץ, קילס.
- שפל המדרגה – מצב ירוד.
- שפרה – יופי, חן.
- שפת – שם על האש, שלק, חלט.
- שצף – זרם חזק, שטף.
- שקיקה – תשוקה, להיטות, כמיהה.
- שקלא וטריא – משא ומתן, שיח ושיג.
- שקעה שמשו – ירד מגדולתו.
- שרג – קלע, סיבך, שילב.
- שרות דב – שרות בעל תוצאות לוואי שליליות.
- שריג – ענף, בד, זרד, זלזל, נצר, זמורה.
- שרך דרכיו – סר מדרך הישר.
- שרלטן – נוכל, מתחזה, נכלולי.
- שרעפים – מחשבות, הרהורים, עשתונות.
- שרף – מלאך, כרוב, אראל.
- שררה – שלטון, ממשל, אדנות, מרות.
- שש – שמח, עלז, עלץ, דץ, רן.
- שת – שם, הניח.
- שתום עין – עיוור בעין אחת.
- שתת – נזל, זלג, ניגר.
קורס פסיכומטרי אחד על אחד