מילון- האות צ’
- צבה – התנפח, תפח.
- צביון – צורה.
- צביר – קבוצת חפצים.
- צבר – ערימה, גל, תל, חשרה.
- צג – מסך.
- צד את אוזנו – סיקרן אותו בדברים שהשמיע.
- צדודית – פרופיל.
- צדה – ארב, התנכל, התנקש.
- צדיה – כוונה רעה, זדון, מזימה.
- צדעים – רקות, צידי הגולגולת.
- צדקנות – התחסדות, צדיקות לכאורה.
- צהל – 1. סוס שהשמיע קול, צנף; 2. השמיע קול שמחה.
- צוארון כחול – שכבה חברתית העוסקת בעבודות כפיים.
- צוארון לבן – שכבה חברתית העוסקת במנהל.
- צוהר – חלון, אשנב, חרך.
- צווחה – צעקה, זעקה, צריחה.
- צוק העתים – שעת חירום, ימים טרופים.
- צור – סלע גדול, צוק.
- צור מחצבתו – מקורו, מולדתו.
- צורף – מעצב ויוצר תכשיטי זהב וכסף.
- צורר – שונא, אויב, צר, קם, רודף.
- צח- נקי, טהור, זך, בהיר.
- צחור – לבן.
- צחות לשון – שימוש בשפה נאה.
- צחיח – יבש, חרב.
- צחנה – סירחון, באשה.
- צידד – 1. הפנה לצד; 2. תמך.
- ציה – מדבר, ישימון, שממה, בתה.
- צייקן – קמצן.
- צילינדר – מגבעת גבוהה.
- צינה – 1. קור; 2. מגן, מחסה.
- צינוק – בית כלא, מחבוש.
- ציני – לועג לדעות המקובלות, מזלזל.
- ציניקן – אדם לא רגיש.
- ציפה – בשר הפרי.
- ציפורן – חרט חד לכתיבה וחקיקה.
- ציץ – עלי הכותרת בפרח.
- ציצית – קווצת חוטים, גדיל.
- ציקלון – תרמיל, ילקוט, שק, אמתחת.
- ציקלופים – ענקים אגדיים.
- ציר – 1. שליח, רץ; 2. כאבי לידה, חבל; 3. רוטב.
- צלח – חצה, עבר, ביקע.
- צלח המעשה בידיו – הצליח לו.
- צליין – עולה רגל המבקר במקומות הקדושים.
- צלם – דמות, צורה.
- צלמוות – חושך, אפלה, אופל, צלמון.
- צלצל – כידון מחובר לחבל שבו צדים דגים גדולים.
- צמית – איכר משועבד, אריס, וסל.
- צמצם – מתקן במכשירים אופטיים לוויסות קרני אור.
- צמרת – ראש העץ, אמיר.
- צנובר – איצטרובל.
- צנום – רזה, כחוש, דק גו.
- צנוף – עטוף, כרוך, מכורבל, לוט.
- צנטריפוגלי – מן המרכז החוצה.
- צנין – קוץ, חוח, דרדר, חרול.
- צניפה – צהלת הסוס.
- צפוד – יבש, מצומק, מקומט, שדוף.
- צפון – חבוי, מוסתר, טמון, נצור.
- צפחה – מחצב מורכב מחומר ומצורן, המתפצל לשכבות.
- צפחת – מימיה.
- צפיחית – עוגה, אפיפית, רקיק, תופין.
- צפיר – תיש, שעיר.
- צפנת – סוד, רז.
- צפרא – בוקר.
- צפריר – רוח בוקר נעימה.
- צר – אויב, שונא, קם, רודף, צורר.
- צר אופקים – מוגבל בראיית עולמו.
- צרדה – האצבע האמצעית ביד.
- צרוב – שרוף, נכווה, שזוף.
- צרוף – טהור, מזוקק.
- צרור – חבילה, אגודה, אגד.
- צרות עין – קינאה, טינה.
- צ’רטר – 1. כתב זכויות, הצהרה; 2. טיסת שכר.
- צרי – 1. שרף עץ ששימש לריפוי; 2. תרופה, גהה, מזור.
- צריח – מגדל.
- צרימה – אי התאמה בקולות, דיסוננס.
- צרר – ארז, קשר, כרך לחבילה.
קורס פסיכומטרי אחד על אחד