מילון- האות ע’
- עב – ענן, נשיא.
- עב בשר – שמן, כבד גוף.
- עבדקן – בעל זקן עבה.
- עבודה זרה – עבודת אלילים.
- עבודה סיזיפית – עבודה קשה שאין בה תועלת.
- עבוט – ערבות, משכון.
- עבורה של עיר – שכונות בקצה העיר, פרברי העיר, פאתי העיר.
- עבות – חבל עבה, כבל.
- עבות – צפוף.
- עבותות – חבלים עבים, כבלים.
- עביט – כלי קיבול לנוזלים.
- עבר זמנו בטל קורבנו – אינו חשוב עוד.
- עברה – זעם, כעס, חימה, חרי אף.
- עברי פי פחת – מקום מסוכן.
- עג – סבב, חג.
- עגה – סלנג, דיאלקט, ניב.
- עגום – עצוב, נוגה, מלנכולי, מדוכא.
- עגונה – אישה שבעלה נעלם ולא נתן לה גט.
- עגורן – מכשיר המשמש להרמת משאות כבדים, מעין מנוף.
- עד בוש – זמן רב.
- עד זרא – עד כדי גועל.
- עד חורמה – עד הקץ.
- עדי – תכשיט, משכית.
- עדנה – רכות.
- עוד היד נטויה – עדיין נמשך.
- עוד חזון למועד – עדיין לא הגיעה השעה.
- עוול – חוסר צדק, הפרת חוק, עוולה.
- עוון – פשע, חטא, עברה.
- עוטה – לובש.
- עוין – שונא.
- עוכר – 1. מזהם; 2. מחבל, משחית.
- עול – 1. כלי רתמה לבקר; 2. נטל, מעמסה.
- עול ימים – צעיר, זאטוט, דרדק.
- עולה – קורבן זבח.
- עולה בקנה אחד – מתאים, מסתדר.
- עולל- תינוק.
- עוללה – פרי שנשאר על העץ לאחר הבציר או המסיק.
- עולם כמנהגו נוהג – הכל כרגיל.
- עומד אחר כותלנו – יגיע בקרוב.
- עומד בדיבורו – מקיים את הבטחתו.
- עומד במריו – אינו נכנע.
- עומד בעינו – נשאר כפי שהוא.
- עומד בפני שוקת שבורה – המציאות טפחה על פניו.
- עומד בפתח – שזמנו קרב.
- עומד על תילו – שאינו הרוס.
- עומר – אגודת שיבולים, עמיר, אלומה.
- עופל – מקום גבוה ומבוצר, מבצר.
- עופרה – איילה צעירה.
- עוצר – שליט זמני.
- עוקר הרים – אדם חכם וחריף.
- עורבא פרח – דברים חסרי שחר, דברי הבאי והבל, קש וגבבה.
- עז מצח – חצוף, עז פנים, גס רוח.
- עזב אותו לאנחות – השאיר אותו לבד בעת צרה.
- עזבון – ירושה.
- עזובה – מקום מוזנח.
- עזוז – עוז, כוח, גבורה, תעצומה, חוסן.
- עזקה – שדה שנעדר כדי להכשירו לנטיעה.
- עזר כנגדו – אישה, בת זוג.
- עזרה – מקום מגודר, קרפיף.
- עט – הסתער.
- עטה שק ואפר- התאבל.
- עטוי – מכוסה.
- עטי – עצה רעה, עצת אחיתופל.
- עטרה – כתר, נזר.
- עי – מקום הרוס, תל חורבות.
- עיבוי – הפיכת דבר לעבה וסמיך.
- עידית – 1. אדמה פורייה; 2. סחורה משובחת.
- עידן ועידנים – זמן רב.
- עידנא דריתחא – שעת כעס.
- עיור – הפיכה לעיר, אורבניזציה.
- עילאי- עליון, נעלה, נאצל.
- עילג – מגמגם, כבד פה, כבד לשון.
- עילה – סיבה, תרוץ, תואנה, אמתלה.
- עילית – הטובים והמובחרים ביותר.
- עין הסערה – במרכז העניינים.
- עין טובה – נדיבות, רוחב לב, עין יפה.
- עין לא שזפתהו – איש לא רעה אותו.
- עיניו טחו מראות – סירב לראות את הדברים.
- עיניים טרוטות – עיניים חלשות ורכות.
- עיניים עששות – עיניים חלושות.
- עיקול – עיקום, פיתול.
- עיר – בן החמור.
- עיר פרזות – עיר ללא חומה או צבא.
- עיר רפאים – מקום נטוש.
- עיר שדה – עיר קטנה בסמיכות לעיר גדולה.
- עישוב – עקירת עשבים שוטים.
- עכבה – מניעה, עיכוב, מעצור.
- עכו”ם – ראשי תיבות של עובד אלילים ומזלות.
- עכור – בלתי צלול, מלוכלך, דלוח, קודר.
- על אחת כמה וכמה – ודאי וודאי, אדרבא, לא כל שכן.
- על אפו ועל חמתו – נגד רצונו.
- על בוריו – כראוי, כהלכה, בשלמותו.
- על כורחו – נגד רצונו.
- על כרעי תרנגולת – לא יציב.
- על כרעיו ועל קרבו – בשלמותו, כולו.
- על מי מנוחות – בשלווה, בניחותא.
- על נקלה – בקלות, בלא קושי.
- על ערש דווי – גוסס.
- על פיו ישק דבר – אין לסור מדבריו.
- על פניו – לכאורה, במבט ראשון.
- על קצה המזלג – כמות קטנה.
- על קרן הצבי – מתוך סיכון רב.
- עלה בקנה אחד – התאים.
- עלה בתוהו – נכשל.
- עלה על יצועו – שכב במיטתו.
- עלה על שרטון – נתקל במכשולים.
- עלה תאנה – דבר המשמש כסות או הסוואה למשהו.
- עלווה – כלל העלים המכסים עץ.
- עלום – נסתר, נעלם, צפון, גנוז.
- עלומים – נעורים, תשחורת.
- עלטה – חושך, אפלה.
- עלי – מוט קצר המשמש לכתישה במכתש.
- עליצות – שמחה, ששון, חדווה.
- עלם – בחור צעיר.
- עלתה קרנו – זכה להערכה.
- עם הארץ – חסר השכלה, הדיוט, בור.
- עמד בפרץ – הגן, מנע אסון.
- עמד בשער – הגן.
- עמד לו כוחו – כוחו הספיק לו.
- עמד לימינו – עזר לו.
- עמד מנגד – לא בא לעזרה.
- עמד על דם רעהו – לא חש לעזרת חברו.
- עמד על דעתו – התעקש, עמד על מידותיו.
- עמד על טיבו – תהה על קנקנו, בחן אותו.
- עמד על טעותו – הבין שטעה.
- עמד על מידותיו – התעקש, עמד על דעתו.
- עמדה לו השעה – הצליח.
- עמוד השחר – אור ראשון, דמדומי בוקר.
- עמוד התווך – 1. עמוד מרכזי בבניין; 2. אדם או דבר מרכזי, המהווה בסיס לכל.
- עמום – כהה, אטום, חשוך, קהה.
- עמותה – התאגדות שלא למטרת רווח.
- עמימות – אי בהירות.
- עמיר – צרור שיבולים.
- עמית – חבר לעבודה, רע, קולגה.
- עמק הבכא – מקום של ייסורים.
- עמק השווה – פשרה, הסכם.
- ענבל – לשון הפעמון.
- ענבר – 1. צהוב בהיר; 2. שרף מאובן.
- ענו – צנוע, שפל רוח.
- ענות – סבל, ייסורים.
- עני מרוד – דל, דלפון, אביון, רש.
- עניו – צנוע, שפל רוח, נחבא אל הכלים.
- ענק – תכשיט לצוואר, רביד.
- עסיס – מיץ פירות, תירוש, נקטר.
- עפאים – ענפים, בדים, זרדים.
- עפרא דארעא – עפר הארץ, דבר חסר ערך, שלג דאשתקד.
- עפרה – מחצב המכיל מתכת.
- עצר – שלטון, ממשל, שררה.
- עצת אחיתופל – עצה רעה של מישהו המתחזה לידיד.
- עקב אכילס – נקודת תורפה, בטן רכה.
- עקב בצד אגודל – לאט.
- עקה – מצוקה.
- עקוב – 1. עקום; 2. מלא עקבות, מטונף.
- עקוב מדם – רווי בדם.
- עקוד – קשור, כפות.
- עקלקל – מתפתל.
- עקלתון – מתפתל, מעוקל.
- עקר – חסר תועלת.
- ערב – נעים.
- ערב רב – 1. קהל רב, המון; 2. תערובת.
- ערגה – כמיהה, געגועים, כיסופים.
- ערדליים – נעלי גומי שנועלים על הנעליים בימי גשם.
- ערובה – דבר שיש בו כדי להבטיח ביצוע.
- ערוד – חמור הבר.
- ערוי – העברה מכלי אל כלי.
- עשה שמות – הרס, החריב, חרג מהכללים באופן קיצוני.
קורס פסיכומטרי אחד על אחד