• לאתר התרגול

מילון פסיכומטרי – האות ה

מילון- האות ה'

  1. הא בהא תליא – הדברים תלויים זה בזה.
  2. האביס – האכיל, הלעיט, פיטם.
  3. האדיר – שיבח, הילל, קילס.
  4. האיר פנים – גילה רצון טוב, הסביר פנים.
  5. האמיר – גדל, התייקר.
  6. האנשה – ייחוס תכונות אנושיות לבעלי חיים.
  7. האפיל – החשיך.
  8. האצלה – העברה, השראה.
  9. האריך אפו – התאפק מלכעוס.
  10. הארקה – חיבור מכשיר חשמלי לאדמה למניעת התחשמלות.
  11. הב! – תן!
  12. הבאי – הגזמה, הבל, להג, קש וגבבה.
  13. הבאיש – הפיץ ריח רע.
  14. הבאיש את ריחו – הוציא לו שם רע.
  15. הבהיל – הביא בדחיפות, הזעיק.
  16. הביל – ספוג אדים, לח.
  17. הבכיר – הבשיל.
  18. הבל – 1. קיטור, אד; 2. שטות, הבאי.
  19. הבלי עולם – כינוי למותרות ולתענוגות הנתפסים כטפלים.
  20. הבליג – התאפק, משל ברוחו.
  21. הבליח – נצנץ.
  22. הברכה – הבאת הגמל לכרוע על ברכיו.
  23. הגד – הוכחה.
  24. הגהה – בדיקת כתבים ותיקון הטעויות.
  25. הגות – מחשבה, עיון, הרהורים, שגיונות.
  26. הגיגים – הרהורים, מחשבות.
  27. הגיע לפרקו – הגיעה שעתו להתחתן.
  28. הגיע עד צוואר – הגיע לקצה גבול היכולת.
  29. הגיעו מים עד נפש – עד כאן, כלו כל הקיצין.
  30. הגיף – סגר, נעל.
  31. הגיר – הזיל, הזליף, היזה, הרעיף.
  32. הגליד – נרפא, העלה ארוכה.
  33. הגליה – גירוש אדם ממולדתו.
  34. הגמוניה – שליטה, שלטון עליון.
  35. הגעלה – 1. הכשרת כלים לפסח; 2. המאסה, גרימת גועל.
  36. הדביק – השיג, רדף והגיע.
  37. הדביר – השמיד, הכניע.
  38. הדום – שרפרף, כסא נמוך, דרגש.
  39. הדוניזם – רדיפת תענוגות, נהנתנות.
  40. הדוניסט – נהנתן.
  41. הדיוט – שאינו מומחה, חסר השכלה.
  42. הדיח – הסית למעשה רע, פיתה, התעה.
  43. הדיר הנאה – לא התיר להנות.
  44. הדיר רגליו – נמנע מלהגיע, הוקיר רגליו.
  45. הדיר שינה מעיניו – הדאיג אותו, מנע ממנו לישון.
  46. הדמיה – סימולציה.
  47. הדר – פאר, תפארת, הוד.
  48. הדריך את מנוחתו – הטריד אותו.
  49. ההר הוליד עכבר – תוצאות מאכזבות לנוכח הציפיות.
  50. הוד – יופי, פאר, הדר, אדרת, יפעה.
  51. הוה – אסון, צרה, פיד, איד, שבר.
  52. הווי אומר – ברור שזה…, התשובה המובנת מאליה היא…
  53. הוכיח – נזף, הטיף מוסר, גער, גינה.
  54. הוליך שולל – השלה, התעה.
  55. הולך בתלם – שמרן, צייתן, קונפורמי.
  56. הולך על חבל דק – נמצא במצב מסוכן.
  57. הומוגני – אחיד.
  58. הומני – אנושי.
  59. הוסיף נופך – הוסיף משהו, קישט באמצעות תוספת כלשהי.
  60. הוסיף שמן למדורה – סיבך את המצב, ליבה את היצרים.
  61. הופך יתוש לפיל – מגזים.
  62. הוציא את הערמונים מהאש –ביצע מלאכה קשה או בלתי נעימה.
  63. הוציא דיבה – דיבר רעות, הכפיש.
  64. הוקיע – גינה, ביקר, מוכיח בשער.
  65. הוקיר – כיבד.
  66. הוקיר רגליו – נמנע מלבקר, הדיר רגליו.
  67. הוריזונטלי – אופקי.
  68. הותק – הוזז.
  69. הותרו חרצובות לשונו – התחיל לדבר.
  70. הזדיין בסבלנות – חיכה בסבלנות.
  71. הזדינות – התחמשות, הצטיידות בנשק.
  72. הזון חוזר – משוב, פידבק.
  73. הזיה – חלום בהקיץ, דמיון שווא, הלוצינציה.
  74. הזין – האכיל.
  75. הזיע – הזיז.
  76. הזליף – טפטף, התיז, הזיל, היזה, הגיר.
  77. הזם – הוכיח כשקרי, סתר.
  78. הזרה – הרחקה.
  79. החזיק טובה – הכיר תודה.
  80. החזיק טובה לעצמו – התייהר.
  81. החזיר עטרה ליושנה – שיקם דברים והחזירם לקדמותם.
  82. החיש – זירז, האיץ, המריץ.
  83. החיש פעמיו – הזדרז.
  84. החכיר – השכיר נכס או קרקע לזמן קצוב.
  85. החלה – הענקת תוקף לחוק או תקנה.
  86. החמיץ פנים – עשה "פרצוף חמוץ".
  87. החצין – הפנה כלפי חוץ.
  88. החרה החזיק אחריו – זירז, החיש, האיץ.
  89. החרים – הפקיע, הוציא מרשות בעליו.
  90. החריש – שתק, דמם, החשה, הסכית.
  91. החשה – דמם, נדם, נאלם, החריש.
  92. הטביע – יצר תבנית.
  93. הטחה – השלכה, הטלה.
  94. הטיל אבק בעיני האנשים – הטעה, הוליך שולל.
  95. הטיל מורא – הפחיד.
  96. הטית אוזן – הקשבה.
  97. הטית משפט / דין – עיוות הדין.
  98. הטלת איפול – החשכה, האפלה.
  99. הטמין – החביא, הסתיר, הכמין, הצפין.
  100. הטמעה – הפנמה, הידמות, אסימילציה.
  101. הטעים – הדגיש.
  102. הטרים – הקדים.
  103. הי – אבל, קינה, נהי, מספד.
  104. היא הנותנת – דווקא דבר זה מוכיח, אדרבא, לא כל שכן, קל וחומר.
  105. היבריד – בן כלאיים.
  106. היבריס – גאווה, גאוותנות, חשיבה עצמית יתרה.
  107. הידוס – הליכה מתנודדת ולא יציבה.
  108. היה את נפשו – רצה, חפץ, חשק, אבה.
  109. היה בלבו עליו – כעס, שמר טינה.
  110. היה בעוכריו – הכשיל אותו.
  111. היה כמרקחה – מהומה.
  112. היה לו לזרא – מאס.
  113. היה למשל ולשנינה – צחקו עליו, היה ללעג ולקלס.
  114. היה נביא בעירו – הצליח במקום מושבו.
  115. היה סיפק בידו – היה באפשרותו.
  116. היהלום שבכתר – הדבר היפה ביותר או החשוב ביותר.
  117. היהפוך כושי עורו – הישתנה טבע האדם.
  118. היולי – ראשוני, קדמוני, קמאי.
  119. היזה – טפטף, הזיל, הזליף, הגיר.
  120. היטיב את ליבו – נהנה מאוכל ומשתיה.
  121. היכה בברזל בעודו חם – ניצל את ההזדמנות.
  122. היכה גלים – עורר תגובות.
  123. היכה על חטא – התחרט, ניחם, חזר בו.
  124. הילה – מעגל או מסגרת של אור סביב משהו.
  125. הילך עליו אימים – הפחיד אותו.
  126. הין – מידה קדומה לנוזלים.
  127. הינומה – כיסוי לראש הכלה.
  128. היפוקרטיזם – צביעות.
  129. היפותזה – השערה.
  130. היפותטי – משוער, לא ודאי.
  131. היפרעות – 1. גביית חוב; 2. הענשה.
  132. היקוות – האספות.
  133. היקש – הסקה מתוך השוואה, אנלוגיה.
  134. הירואי – שיש בו אומץ וגבורה.
  135. הירקמות – היווצרות, התהוות.
  136. היררכיה – סולם דרגות.
  137. הכביד את ליבו – התעקש, עמד בסירובו.
  138. הכביד את ידו עליו – החמיר עמו.
  139. הכביר – הגדיל, הרבה, העתיר, העמיס.
  140. הכחיד – השמיד, הצמית, ביער, הכרית.
  141. הכלאה – זיווג בעלי-חיים או צמחים ממינים שונים.
  142. הכליב – תפר תפרים גסים.
  143. הכלים – בייש, הלבין פנים.
  144. הכמין – הסתיר, החביא, הצפין, הטמין.
  145. הכפיף – גרם למישהו להיות תחת סמכותו, הטיל מרותו.
  146. הכפיש – דיבר רעות, הוציא דיבה.
  147. הכרית – השמיד, חיסל, כילה.
  148. הלאים – העביר נכסים מרשות הפרט לרשות המדינה.
  149. הלבין פנים – בייש, הכלים.
  150. הלום – כאן.
  151. הלוצינציה – הזיה, מחזה שווא.
  152. הליט – כיסה, עטף, כרך.
  153. הליכות – נימוסים, גינונים, דרך ארץ.
  154. הלין – 1. התלונן; 2. סיפק מקום לינה; 3. עיכב.
  155. הלך בדרך כל בשר – נפטר, מת.
  156. הלך בתלם – התנהג כמקובל.
  157. הלך הזרזיר אצל העורב – כל אחד מתחבר לדומים לו.
  158. הלך לאבדון – נהרס, חדל להתקיים.
  159. הלך לאורו – 1. נהג על פיו; 2. האמין בו.
  160. הלך מדחי אל דחי – הלך והידרדר.
  161. הלך לקנוסה – נכנע, ביקש מחילה.
  162. הלך סחור סחור – עסק בעניינים שוליים.
  163. הלך על חבל דק – מצב שבו כל טעות קטנה גורמת נזק.
  164. הלך עמו בקרי – התנגד לו, היה למכשול.
  165. הלך רכיל – דיבר רעות, הכפיש.
  166. הלך שבי – נמשך אחרי, נשבה בקסמו.
  167. הלך שולל – הוטעה, רומה.
  168. הלכה למעשה – בפועל, למעשה.
  169. הלמות – דפיקה, מכה.
  170. הלנה – 1. הכנסת אורח למשך הלילה;  2. דחיית דבר מה למשך הלילה.
  171. הלעיז – דיבר רעות, הכפיש.
  172. הלעיט – האכיל, פיטם, האביס.
  173. הלקאה – הכאה, הצלפה בשוט.
  174. המיה – קול חלש ועדין.
  175. המיר – החליף.
  176. המלכה – 1. הכתרה למלך; 2. ייעוץ.
  177. המציא – הציג.
  178. המרה את פיו – לא ציית לפקודתו.
  179. המשגה – יצירת מושגים.
  180. המתיק את הגלולה – הקל.
  181. המתיק סוד – טיכס עצה, תחבל תחבולה.
  182. הנחיל – הקנה, הוריש, העביר.
  183. הניא – מנע, ביטל, עיכב.
  184. הניח כספו על קרן הצבי –סיכן את כספו בעסק שהפסדו ודאי.
  185. הנפיק – הוציא, הניב.
  186. הנץ החמה – זריחת השחר, דמדומים.
  187. הסח הדעת – חוסר תשומת לב.
  188. הסיע דבר מלבו – התעלם.
  189. הסיק – העלה אש.
  190. הסכין – התרגל.
  191. הסכית – 1. שתק, דמם; 2. הקשיב.
  192. הסתאב – הזדהם, התנוון, הושחת.
  193. הסתודד – ריכל.
  194. הסתופף – שהה, ביקר, בילה.
  195. העבטה – נתינת הלוואה תמורת ערבות.
  196. העביר על מידותיו – ויתר, לא הקפיד.
  197. העבירו על דעתו – הרגיז אותו מאוד.
  198. העויה – עיוות הפנים, לעשות "פרצוף".
  199. העז פנים – התחצף.
  200. העלה ארוכה – הבריא.
  201. העלה באוב – הזכיר נשכחות.
  202. העלה חרס – לא מצא דבר, הפסיד.
  203. העלה על נס – פרסם, קשר כתרים.
  204. העלה את קרנו – שיבח והילל אותו.
  205. העמיד את העגלה לפני הסוסים – הקדים את המאוחר, הפך את היוצרות.
  206. הערה אל קרבו – שתה.
  207. העתיק – הזיז ממקומו.
  208. העתיר – נתן הרבה, הכביר.
  209. הפוגה – הפסקה.
  210. הפטיר – מילמל.
  211. הפיג – הפחית, החליש.
  212. הפיך – שאפשר להפכו.
  213. הפיל את חיתתו – גרם לפחד.
  214. הפיס את דעתו – הרגיע אותו, פייס אותו.
  215. הפך בדבר – התלבט, בחן את הדבר על היבטיו השונים.
  216. הפך בדעתו – התקשה להחליט.
  217. הפליא בו מכותיו – הרביץ לו קשות.
  218. הפליג בשבחו – שיבח.
  219. הפקיע – הוציא מרשות בעליו, החרים.
  220. הפציר – התחנן, סרהב, עתר.
  221. הפריז – הגזים, הפליג, הגדיש את הסאה.
  222. הפריט – הפך רכוש לאומי לפרטי.
  223. הפריך – סתר, הזם.
  224. הפרצה קוראת לגנב – דבר ללא השגחה מעודד גניבה.
  225. הצטללות – היהפכות לצלול, הזדככות.
  226. הצטנפות – התכרבלות, התקפלות.
  227. הציגו ככלי ריק – לעג לו.
  228. הציץ ונפגע – נחשף למשהו ללא הכנה ונכבש בקסמיו.
  229. הצלבה – השוואת מידע שמתקבל ממקורות שונים.
  230. הצמית – השמיד, הכחיד, הכרית, כילה.
  231. הצפין – החביא, הסתיר, הכמין.
  232. הצר את צעדיו – הפריע למעשיו, היה לו למכשול.
  233. הקדיח תבשילו – קילקל.
  234. הקדיח תבשילו ברבים – נהג שלא כהוגן.
  235. הקדים רפואה למכה – צפה בעיה מראש ומנע אותה.
  236. הקיז – הוציא דם.
  237. הקיץ – התעורר.
  238. הקניט – הכעיס, קנטר, עקץ, סנט.
  239. הקצה – הקציב, ייחד, הועיד.
  240. הקשה את לבו – סירב לסלוח או לוותר.
  241. הראהו נחת זרועו – היכה אותו מכות נמרצות.
  242. הרביץ תורה – הרצה, לימד.
  243. הרביק – פיטם.
  244. הרהיב עוז בנפשו – העז, ההין.
  245. הרואי – יש בו אומץ וגבורה.
  246. הרים את קרנו – שיבח אותו, האדיר.
  247. הרים מעפר – שיקם, קומם.
  248. הרך הנולד – כינוי לתינוק שרק נולד.
  249. הרמוניה – התאמה, אידיליה, פסטורליה.
  250. הרמטי – אטום לחלוטין.
  251. הרעיף – 1. טפטף, התיז; 2. הרבה, הכביר.
  252. הרף! – הפסק, הרפה, הנח.
  253. הרשיע – חייב בדין.
  254. השאה – פיתוי, הסתה.
  255. השאור שבעיסה – החלק החשוב ביותר.
  256. השביר – מכר מזון.
  257. השבת נפש – עידוד, החזרת המרץ.
  258. השבת פנים – דחיית בקשה, סירוב.
  259. השגה – ערעור, הערת בקורת.
  260. השחירו פניו כשולי קדרה – התבייש.
  261. השחית דרכיו – יצא לתרבות רעה.
  262. השיא – יעץ.
  263. השיב מלחמה שערה – נלחם חזרה.
  264. השיב עטרה ליושנה – החזיר לגדולה.
  265. השית את לבו – שם לב.
  266. השכם והערב – פעמים רבות, ללא הרף.
  267. השכנה – השלטה, הבאה למצב מסויים.
  268. השליך את יהבו – תלה את תקוותו.
  269. השליך נפשו מנגד – סיכן את חייו.
  270. השמה – שיבוץ ביחידה או במקום עבודה מסוים.
  271. השנות – חזרה, כפילות.
  272. השעה משחקת לו – מצליח.
  273. השקה – 1. נגיעת דבר בדבר; 2. טקס חניכת ספינה או חפץ אחר.
  274. השריש – התבסס, היכה שורש, התערה.
  275. השתאה – התפלא, נדהם, השתומם.
  276. השתהה – התעכב.
  277. השתכר אל צרור נקוב – הפסיד את כל רווחיו.
  278. השתלח – תקף.
  279. השתנקות – היחנקות.
  280. השתרג – השתלב.
  281. השתרך – הלך לאיטו.
  282. התאבכות – 1. התעבות; 2.התרוממות.
  283. התאבק בעפר רגליו – למד ממנו, העריץ אותו, התבטל בפניו.
  284. התאדן – התנשא.
  285. התאונן – התלונן, התרעם.
  286. התאמר – התפאר, התיימר.
  287. התאנה – התגרה, התעמר, נגש, התנכל.
  288. התאנף – התרגז.
  289. התבדה – לא התממשו תחזיותיו.
  290. התבדלות – התרחקות מאחרים, פרישה.
  291. התבדר – 1. התפזר, התנפנף; 2. השתעשע.
  292. התבוסס – התגלגל, התפלש.
  293. התבשם – 1. נמלא ריח טוב; 2. נהנה מאוד; 3. השתכר.
  294. התגודדו – נאספו, התקהלו, צבאו.
  295. התגושש – נאבק, התנצח, התכתש.
  296. התגלע – התפרץ, התלקח.
  297. התדפק על דלתו – ניסה שוב ושוב לקבל דבר מסויים.
  298. התוויה – תכנון בקווים כלליים.
  299. התחבט – התלבט.
  300. התחוור – התברר.
  301. התחנחנות – התנהגות בחן מזויף, התחנפות.
  302. התחסדות – צביעות.
  303. התחקות – הליכה בעקבות, חיפוש אחרי-
  304. התחשרו – נערמו.
  305. התיז – 1. כרת, גדע; 2. טפטף, הזיל.
  306. התייפחות – געייה בבכי מר.
  307. התיר – 1. הרשה, איפשר; 2. שיחרר.
  308. התכתש – נאבק, התגושש, התלהם.
  309. התלהם – השתולל, התנצח, התכתש.
  310. התעמר – התאכזר, התעלל, התאנה.
  311. התערה – התבסס במקום, השתקע.
  312. התערטל – התפשט, נחשף.
  313. התעשת – חשב, החזיר עשתונותיו.
  314. התעתד – התכונן.
  315. התפוגג – נעלם, התנדף.
  316. התפכח – התעורר משכרונו.
  317. התפלה – הפיכת דבר מה לתפל.
  318. התפלמס – התווכח, התנצח, התלהם.
  319. התפעם – התרגש.
  320. התפקח – הכיר במציאות, התנפצו אשליותיו.
  321. התפקר – עזב את הדת, כפר, פרק עול.
  322. התפרץ לדלת פתוחה – אין התנגדות.
  323. התפרקדות – שכיבה על הגב בפישוק ידיים ורגליים.
  324. התפשט כאש בשדה קוצים – עבר מאדם לאדם במהירות רבה.
  325. התקה – הזזה, העתקה, הזחה.
  326. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין – יש לטרוח לפני שנהנים מפירות העמל.
  327. התקרנפות – הליכה אחרי העדר, ניוון מוסרי.
  328. התקשט בנוצות זרות – התפאר בדברים לא לו.
  329. התרגש – התרחש.
  330. התרה – הזהיר.
  331. התרועע – בילה בחברת מישהו.
  332. התריס – התנגד, מחה, התמרד.
  333. התרעם – התלונן, התאונן, התרגז.
  334. התרפס – התחנף, מלחך פנכה.
  335. התרפקות – הישענות על מישהו מתוך אהבה.
  336. התרצה – הסכים, נעתר, הופסה דעתו.
  337. התרת רסן – נתינת חופש מוחלט.

 

 קורס פסיכומטרי אחד על אחד

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות
    Need Help? Chat with us