מילון- האות ה’
- הא בהא תליא – הדברים תלויים זה בזה.
- האביס – האכיל, הלעיט, פיטם.
- האדיר – שיבח, הילל, קילס.
- האיר פנים – גילה רצון טוב, הסביר פנים.
- האמיר – גדל, התייקר.
- האנשה – ייחוס תכונות אנושיות לבעלי חיים.
- האפיל – החשיך.
- האצלה – העברה, השראה.
- האריך אפו – התאפק מלכעוס.
- הארקה – חיבור מכשיר חשמלי לאדמה למניעת התחשמלות.
- הב! – תן!
- הבאי – הגזמה, הבל, להג, קש וגבבה.
- הבאיש – הפיץ ריח רע.
- הבאיש את ריחו – הוציא לו שם רע.
- הבהיל – הביא בדחיפות, הזעיק.
- הביל – ספוג אדים, לח.
- הבכיר – הבשיל.
- הבל – 1. קיטור, אד; 2. שטות, הבאי.
- הבלי עולם – כינוי למותרות ולתענוגות הנתפסים כטפלים.
- הבליג – התאפק, משל ברוחו.
- הבליח – נצנץ.
- הברכה – הבאת הגמל לכרוע על ברכיו.
- הגד – הוכחה.
- הגהה – בדיקת כתבים ותיקון הטעויות.
- הגות – מחשבה, עיון, הרהורים, שגיונות.
- הגיגים – הרהורים, מחשבות.
- הגיע לפרקו – הגיעה שעתו להתחתן.
- הגיע עד צוואר – הגיע לקצה גבול היכולת.
- הגיעו מים עד נפש – עד כאן, כלו כל הקיצין.
- הגיף – סגר, נעל.
- הגיר – הזיל, הזליף, היזה, הרעיף.
- הגליד – נרפא, העלה ארוכה.
- הגליה – גירוש אדם ממולדתו.
- הגמוניה – שליטה, שלטון עליון.
- הגעלה – 1. הכשרת כלים לפסח; 2. המאסה, גרימת גועל.
- הדביק – השיג, רדף והגיע.
- הדביר – השמיד, הכניע.
- הדום – שרפרף, כסא נמוך, דרגש.
- הדוניזם – רדיפת תענוגות, נהנתנות.
- הדוניסט – נהנתן.
- הדיוט – שאינו מומחה, חסר השכלה.
- הדיח – הסית למעשה רע, פיתה, התעה.
- הדיר הנאה – לא התיר להנות.
- הדיר רגליו – נמנע מלהגיע, הוקיר רגליו.
- הדיר שינה מעיניו – הדאיג אותו, מנע ממנו לישון.
- הדמיה – סימולציה.
- הדר – פאר, תפארת, הוד.
- הדריך את מנוחתו – הטריד אותו.
- ההר הוליד עכבר – תוצאות מאכזבות לנוכח הציפיות.
- הוד – יופי, פאר, הדר, אדרת, יפעה.
- הוה – אסון, צרה, פיד, איד, שבר.
- הווי אומר – ברור שזה…, התשובה המובנת מאליה היא…
- הוכיח – נזף, הטיף מוסר, גער, גינה.
- הוליך שולל – השלה, התעה.
- הולך בתלם – שמרן, צייתן, קונפורמי.
- הולך על חבל דק – נמצא במצב מסוכן.
- הומוגני – אחיד.
- הומני – אנושי.
- הוסיף נופך – הוסיף משהו, קישט באמצעות תוספת כלשהי.
- הוסיף שמן למדורה – סיבך את המצב, ליבה את היצרים.
- הופך יתוש לפיל – מגזים.
- הוציא את הערמונים מהאש –ביצע מלאכה קשה או בלתי נעימה.
- הוציא דיבה – דיבר רעות, הכפיש.
- הוקיע – גינה, ביקר, מוכיח בשער.
- הוקיר – כיבד.
- הוקיר רגליו – נמנע מלבקר, הדיר רגליו.
- הוריזונטלי – אופקי.
- הותק – הוזז.
- הותרו חרצובות לשונו – התחיל לדבר.
- הזדיין בסבלנות – חיכה בסבלנות.
- הזדינות – התחמשות, הצטיידות בנשק.
- הזון חוזר – משוב, פידבק.
- הזיה – חלום בהקיץ, דמיון שווא, הלוצינציה.
- הזין – האכיל.
- הזיע – הזיז.
- הזליף – טפטף, התיז, הזיל, היזה, הגיר.
- הזם – הוכיח כשקרי, סתר.
- הזרה – הרחקה.
- החזיק טובה – הכיר תודה.
- החזיק טובה לעצמו – התייהר.
- החזיר עטרה ליושנה – שיקם דברים והחזירם לקדמותם.
- החיש – זירז, האיץ, המריץ.
- החיש פעמיו – הזדרז.
- החכיר – השכיר נכס או קרקע לזמן קצוב.
- החלה – הענקת תוקף לחוק או תקנה.
- החמיץ פנים – עשה “פרצוף חמוץ”.
- החצין – הפנה כלפי חוץ.
- החרה החזיק אחריו – זירז, החיש, האיץ.
- החרים – הפקיע, הוציא מרשות בעליו.
- החריש – שתק, דמם, החשה, הסכית.
- החשה – דמם, נדם, נאלם, החריש.
- הטביע – יצר תבנית.
- הטחה – השלכה, הטלה.
- הטיל אבק בעיני האנשים – הטעה, הוליך שולל.
- הטיל מורא – הפחיד.
- הטית אוזן – הקשבה.
- הטית משפט / דין – עיוות הדין.
- הטלת איפול – החשכה, האפלה.
- הטמין – החביא, הסתיר, הכמין, הצפין.
- הטמעה – הפנמה, הידמות, אסימילציה.
- הטעים – הדגיש.
- הטרים – הקדים.
- הי – אבל, קינה, נהי, מספד.
- היא הנותנת – דווקא דבר זה מוכיח, אדרבא, לא כל שכן, קל וחומר.
- היבריד – בן כלאיים.
- היבריס – גאווה, גאוותנות, חשיבה עצמית יתרה.
- הידוס – הליכה מתנודדת ולא יציבה.
- היה את נפשו – רצה, חפץ, חשק, אבה.
- היה בלבו עליו – כעס, שמר טינה.
- היה בעוכריו – הכשיל אותו.
- היה כמרקחה – מהומה.
- היה לו לזרא – מאס.
- היה למשל ולשנינה – צחקו עליו, היה ללעג ולקלס.
- היה נביא בעירו – הצליח במקום מושבו.
- היה סיפק בידו – היה באפשרותו.
- היהלום שבכתר – הדבר היפה ביותר או החשוב ביותר.
- היהפוך כושי עורו – הישתנה טבע האדם.
- היולי – ראשוני, קדמוני, קמאי.
- היזה – טפטף, הזיל, הזליף, הגיר.
- היטיב את ליבו – נהנה מאוכל ומשתיה.
- היכה בברזל בעודו חם – ניצל את ההזדמנות.
- היכה גלים – עורר תגובות.
- היכה על חטא – התחרט, ניחם, חזר בו.
- הילה – מעגל או מסגרת של אור סביב משהו.
- הילך עליו אימים – הפחיד אותו.
- הין – מידה קדומה לנוזלים.
- הינומה – כיסוי לראש הכלה.
- היפוקרטיזם – צביעות.
- היפותזה – השערה.
- היפותטי – משוער, לא ודאי.
- היפרעות – 1. גביית חוב; 2. הענשה.
- היקוות – האספות.
- היקש – הסקה מתוך השוואה, אנלוגיה.
- הירואי – שיש בו אומץ וגבורה.
- הירקמות – היווצרות, התהוות.
- היררכיה – סולם דרגות.
- הכביד את ליבו – התעקש, עמד בסירובו.
- הכביד את ידו עליו – החמיר עמו.
- הכביר – הגדיל, הרבה, העתיר, העמיס.
- הכחיד – השמיד, הצמית, ביער, הכרית.
- הכלאה – זיווג בעלי-חיים או צמחים ממינים שונים.
- הכליב – תפר תפרים גסים.
- הכלים – בייש, הלבין פנים.
- הכמין – הסתיר, החביא, הצפין, הטמין.
- הכפיף – גרם למישהו להיות תחת סמכותו, הטיל מרותו.
- הכפיש – דיבר רעות, הוציא דיבה.
- הכרית – השמיד, חיסל, כילה.
- הלאים – העביר נכסים מרשות הפרט לרשות המדינה.
- הלבין פנים – בייש, הכלים.
- הלום – כאן.
- הלוצינציה – הזיה, מחזה שווא.
- הליט – כיסה, עטף, כרך.
- הליכות – נימוסים, גינונים, דרך ארץ.
- הלין – 1. התלונן; 2. סיפק מקום לינה; 3. עיכב.
- הלך בדרך כל בשר – נפטר, מת.
- הלך בתלם – התנהג כמקובל.
- הלך הזרזיר אצל העורב – כל אחד מתחבר לדומים לו.
- הלך לאבדון – נהרס, חדל להתקיים.
- הלך לאורו – 1. נהג על פיו; 2. האמין בו.
- הלך מדחי אל דחי – הלך והידרדר.
- הלך לקנוסה – נכנע, ביקש מחילה.
- הלך סחור סחור – עסק בעניינים שוליים.
- הלך על חבל דק – מצב שבו כל טעות קטנה גורמת נזק.
- הלך עמו בקרי – התנגד לו, היה למכשול.
- הלך רכיל – דיבר רעות, הכפיש.
- הלך שבי – נמשך אחרי, נשבה בקסמו.
- הלך שולל – הוטעה, רומה.
- הלכה למעשה – בפועל, למעשה.
- הלמות – דפיקה, מכה.
- הלנה – 1. הכנסת אורח למשך הלילה; 2. דחיית דבר מה למשך הלילה.
- הלעיז – דיבר רעות, הכפיש.
- הלעיט – האכיל, פיטם, האביס.
- הלקאה – הכאה, הצלפה בשוט.
- המיה – קול חלש ועדין.
- המיר – החליף.
- המלכה – 1. הכתרה למלך; 2. ייעוץ.
- המציא – הציג.
- המרה את פיו – לא ציית לפקודתו.
- המשגה – יצירת מושגים.
- המתיק את הגלולה – הקל.
- המתיק סוד – טיכס עצה, תחבל תחבולה.
- הנחיל – הקנה, הוריש, העביר.
- הניא – מנע, ביטל, עיכב.
- הניח כספו על קרן הצבי –סיכן את כספו בעסק שהפסדו ודאי.
- הנפיק – הוציא, הניב.
- הנץ החמה – זריחת השחר, דמדומים.
- הסח הדעת – חוסר תשומת לב.
- הסיע דבר מלבו – התעלם.
- הסיק – העלה אש.
- הסכין – התרגל.
- הסכית – 1. שתק, דמם; 2. הקשיב.
- הסתאב – הזדהם, התנוון, הושחת.
- הסתודד – ריכל.
- הסתופף – שהה, ביקר, בילה.
- העבטה – נתינת הלוואה תמורת ערבות.
- העביר על מידותיו – ויתר, לא הקפיד.
- העבירו על דעתו – הרגיז אותו מאוד.
- העויה – עיוות הפנים, לעשות “פרצוף”.
- העז פנים – התחצף.
- העלה ארוכה – הבריא.
- העלה באוב – הזכיר נשכחות.
- העלה חרס – לא מצא דבר, הפסיד.
- העלה על נס – פרסם, קשר כתרים.
- העלה את קרנו – שיבח והילל אותו.
- העמיד את העגלה לפני הסוסים – הקדים את המאוחר, הפך את היוצרות.
- הערה אל קרבו – שתה.
- העתיק – הזיז ממקומו.
- העתיר – נתן הרבה, הכביר.
- הפוגה – הפסקה.
- הפטיר – מילמל.
- הפיג – הפחית, החליש.
- הפיך – שאפשר להפכו.
- הפיל את חיתתו – גרם לפחד.
- הפיס את דעתו – הרגיע אותו, פייס אותו.
- הפך בדבר – התלבט, בחן את הדבר על היבטיו השונים.
- הפך בדעתו – התקשה להחליט.
- הפליא בו מכותיו – הרביץ לו קשות.
- הפליג בשבחו – שיבח.
- הפקיע – הוציא מרשות בעליו, החרים.
- הפציר – התחנן, סרהב, עתר.
- הפריז – הגזים, הפליג, הגדיש את הסאה.
- הפריט – הפך רכוש לאומי לפרטי.
- הפריך – סתר, הזם.
- הפרצה קוראת לגנב – דבר ללא השגחה מעודד גניבה.
- הצטללות – היהפכות לצלול, הזדככות.
- הצטנפות – התכרבלות, התקפלות.
- הציגו ככלי ריק – לעג לו.
- הציץ ונפגע – נחשף למשהו ללא הכנה ונכבש בקסמיו.
- הצלבה – השוואת מידע שמתקבל ממקורות שונים.
- הצמית – השמיד, הכחיד, הכרית, כילה.
- הצפין – החביא, הסתיר, הכמין.
- הצר את צעדיו – הפריע למעשיו, היה לו למכשול.
- הקדיח תבשילו – קילקל.
- הקדיח תבשילו ברבים – נהג שלא כהוגן.
- הקדים רפואה למכה – צפה בעיה מראש ומנע אותה.
- הקיז – הוציא דם.
- הקיץ – התעורר.
- הקניט – הכעיס, קנטר, עקץ, סנט.
- הקצה – הקציב, ייחד, הועיד.
- הקשה את לבו – סירב לסלוח או לוותר.
- הראהו נחת זרועו – היכה אותו מכות נמרצות.
- הרביץ תורה – הרצה, לימד.
- הרביק – פיטם.
- הרהיב עוז בנפשו – העז, ההין.
- הרואי – יש בו אומץ וגבורה.
- הרים את קרנו – שיבח אותו, האדיר.
- הרים מעפר – שיקם, קומם.
- הרך הנולד – כינוי לתינוק שרק נולד.
- הרמוניה – התאמה, אידיליה, פסטורליה.
- הרמטי – אטום לחלוטין.
- הרעיף – 1. טפטף, התיז; 2. הרבה, הכביר.
- הרף! – הפסק, הרפה, הנח.
- הרשיע – חייב בדין.
- השאה – פיתוי, הסתה.
- השאור שבעיסה – החלק החשוב ביותר.
- השביר – מכר מזון.
- השבת נפש – עידוד, החזרת המרץ.
- השבת פנים – דחיית בקשה, סירוב.
- השגה – ערעור, הערת בקורת.
- השחירו פניו כשולי קדרה – התבייש.
- השחית דרכיו – יצא לתרבות רעה.
- השיא – יעץ.
- השיב מלחמה שערה – נלחם חזרה.
- השיב עטרה ליושנה – החזיר לגדולה.
- השית את לבו – שם לב.
- השכם והערב – פעמים רבות, ללא הרף.
- השכנה – השלטה, הבאה למצב מסויים.
- השליך את יהבו – תלה את תקוותו.
- השליך נפשו מנגד – סיכן את חייו.
- השמה – שיבוץ ביחידה או במקום עבודה מסוים.
- השנות – חזרה, כפילות.
- השעה משחקת לו – מצליח.
- השקה – 1. נגיעת דבר בדבר; 2. טקס חניכת ספינה או חפץ אחר.
- השריש – התבסס, היכה שורש, התערה.
- השתאה – התפלא, נדהם, השתומם.
- השתהה – התעכב.
- השתכר אל צרור נקוב – הפסיד את כל רווחיו.
- השתלח – תקף.
- השתנקות – היחנקות.
- השתרג – השתלב.
- השתרך – הלך לאיטו.
- התאבכות – 1. התעבות; 2.התרוממות.
- התאבק בעפר רגליו – למד ממנו, העריץ אותו, התבטל בפניו.
- התאדן – התנשא.
- התאונן – התלונן, התרעם.
- התאמר – התפאר, התיימר.
- התאנה – התגרה, התעמר, נגש, התנכל.
- התאנף – התרגז.
- התבדה – לא התממשו תחזיותיו.
- התבדלות – התרחקות מאחרים, פרישה.
- התבדר – 1. התפזר, התנפנף; 2. השתעשע.
- התבוסס – התגלגל, התפלש.
- התבשם – 1. נמלא ריח טוב; 2. נהנה מאוד; 3. השתכר.
- התגודדו – נאספו, התקהלו, צבאו.
- התגושש – נאבק, התנצח, התכתש.
- התגלע – התפרץ, התלקח.
- התדפק על דלתו – ניסה שוב ושוב לקבל דבר מסויים.
- התוויה – תכנון בקווים כלליים.
- התחבט – התלבט.
- התחוור – התברר.
- התחנחנות – התנהגות בחן מזויף, התחנפות.
- התחסדות – צביעות.
- התחקות – הליכה בעקבות, חיפוש אחרי-
- התחשרו – נערמו.
- התיז – 1. כרת, גדע; 2. טפטף, הזיל.
- התייפחות – געייה בבכי מר.
- התיר – 1. הרשה, איפשר; 2. שיחרר.
- התכתש – נאבק, התגושש, התלהם.
- התלהם – השתולל, התנצח, התכתש.
- התעמר – התאכזר, התעלל, התאנה.
- התערה – התבסס במקום, השתקע.
- התערטל – התפשט, נחשף.
- התעשת – חשב, החזיר עשתונותיו.
- התעתד – התכונן.
- התפוגג – נעלם, התנדף.
- התפכח – התעורר משכרונו.
- התפלה – הפיכת דבר מה לתפל.
- התפלמס – התווכח, התנצח, התלהם.
- התפעם – התרגש.
- התפקח – הכיר במציאות, התנפצו אשליותיו.
- התפקר – עזב את הדת, כפר, פרק עול.
- התפרץ לדלת פתוחה – אין התנגדות.
- התפרקדות – שכיבה על הגב בפישוק ידיים ורגליים.
- התפשט כאש בשדה קוצים – עבר מאדם לאדם במהירות רבה.
- התקה – הזזה, העתקה, הזחה.
- התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין – יש לטרוח לפני שנהנים מפירות העמל.
- התקרנפות – הליכה אחרי העדר, ניוון מוסרי.
- התקשט בנוצות זרות – התפאר בדברים לא לו.
- התרגש – התרחש.
- התרה – הזהיר.
- התרועע – בילה בחברת מישהו.
- התריס – התנגד, מחה, התמרד.
- התרעם – התלונן, התאונן, התרגז.
- התרפס – התחנף, מלחך פנכה.
- התרפקות – הישענות על מישהו מתוך אהבה.
- התרצה – הסכים, נעתר, הופסה דעתו.
- התרת רסן – נתינת חופש מוחלט.
קורס פסיכומטרי אחד על אחד