מילון פסיכומטרי - האות ה - פסיכומטרי אחד על אחד

מילון- האות ה’

הא בהא תליא – הדברים תלויים זה בזה.
האביס – האכיל, הלעיט, פיטם.
האדיר – שיבח, הילל, קילס.
האיר פנים – גילה רצון טוב, הסביר פנים.
האמיר – גדל, התייקר.
האנשה – ייחוס תכונות אנושיות לבעלי חיים.
האפיל – החשיך.
האצלה – העברה, השראה.
האריך אפו – התאפק מלכעוס.
הארקה – חיבור מכשיר חשמלי לאדמה למניעת התחשמלות.
הב! – תן!
הבאי – הגזמה, הבל, להג, קש וגבבה.
הבאיש – הפיץ ריח רע.
הבאיש את ריחו – הוציא לו שם רע.
הבהיל – הביא בדחיפות, הזעיק.
הביל – ספוג אדים, לח.
הבכיר – הבשיל.
הבל – 1. קיטור, אד; 2. שטות, הבאי.
הבלי עולם – כינוי למותרות ולתענוגות הנתפסים כטפלים.
הבליג – התאפק, משל ברוחו.
הבליח – נצנץ.
הברכה – הבאת הגמל לכרוע על ברכיו.
הגד – הוכחה.
הגהה – בדיקת כתבים ותיקון הטעויות.
הגות – מחשבה, עיון, הרהורים, שגיונות.
הגיגים – הרהורים, מחשבות.
הגיע לפרקו – הגיעה שעתו להתחתן.
הגיע עד צוואר – הגיע לקצה גבול היכולת.
הגיעו מים עד נפש – עד כאן, כלו כל הקיצין.
הגיף – סגר, נעל.
הגיר – הזיל, הזליף, היזה, הרעיף.
הגליד – נרפא, העלה ארוכה.
הגליה – גירוש אדם ממולדתו.
הגמוניה – שליטה, שלטון עליון.
הגעלה – 1. הכשרת כלים לפסח; 2. המאסה, גרימת גועל.
הדביק – השיג, רדף והגיע.
הדביר – השמיד, הכניע.
הדום – שרפרף, כסא נמוך, דרגש.
הדוניזם – רדיפת תענוגות, נהנתנות.
הדוניסט – נהנתן.
הדיוט – שאינו מומחה, חסר השכלה.
הדיח – הסית למעשה רע, פיתה, התעה.
הדיר הנאה – לא התיר להנות.
הדיר רגליו – נמנע מלהגיע, הוקיר רגליו.
הדיר שינה מעיניו – הדאיג אותו, מנע ממנו לישון.
הדמיה – סימולציה.
הדר – פאר, תפארת, הוד.
הדריך את מנוחתו – הטריד אותו.
ההר הוליד עכבר – תוצאות מאכזבות לנוכח הציפיות.
הוד – יופי, פאר, הדר, אדרת, יפעה.
הוה – אסון, צרה, פיד, איד, שבר.
הווי אומר – ברור שזה…, התשובה המובנת מאליה היא…
הוכיח – נזף, הטיף מוסר, גער, גינה.
הוליך שולל – השלה, התעה.
הולך בתלם – שמרן, צייתן, קונפורמי.
הולך על חבל דק – נמצא במצב מסוכן.
הומוגני – אחיד.
הומני – אנושי.
הוסיף נופך – הוסיף משהו, קישט באמצעות תוספת כלשהי.
הוסיף שמן למדורה – סיבך את המצב, ליבה את היצרים.
הופך יתוש לפיל – מגזים.
הוציא את הערמונים מהאש –ביצע מלאכה קשה או בלתי נעימה.
הוציא דיבה – דיבר רעות, הכפיש.
הוקיע – גינה, ביקר, מוכיח בשער.
הוקיר – כיבד.
הוקיר רגליו – נמנע מלבקר, הדיר רגליו.
הוריזונטלי – אופקי.
הותק – הוזז.
הותרו חרצובות לשונו – התחיל לדבר.
הזדיין בסבלנות – חיכה בסבלנות.
הזדינות – התחמשות, הצטיידות בנשק.
הזון חוזר – משוב, פידבק.
הזיה – חלום בהקיץ, דמיון שווא, הלוצינציה.
הזין – האכיל.
הזיע – הזיז.
הזליף – טפטף, התיז, הזיל, היזה, הגיר.
הזם – הוכיח כשקרי, סתר.
הזרה – הרחקה.
החזיק טובה – הכיר תודה.
החזיק טובה לעצמו – התייהר.
החזיר עטרה ליושנה – שיקם דברים והחזירם לקדמותם.
החיש – זירז, האיץ, המריץ.
החיש פעמיו – הזדרז.
החכיר – השכיר נכס או קרקע לזמן קצוב.
החלה – הענקת תוקף לחוק או תקנה.
החמיץ פנים – עשה “פרצוף חמוץ”.
החצין – הפנה כלפי חוץ.
החרה החזיק אחריו – זירז, החיש, האיץ.
החרים – הפקיע, הוציא מרשות בעליו.
החריש – שתק, דמם, החשה, הסכית.
החשה – דמם, נדם, נאלם, החריש.
הטביע – יצר תבנית.
הטחה – השלכה, הטלה.
הטיל אבק בעיני האנשים – הטעה, הוליך שולל.
הטיל מורא – הפחיד.
הטית אוזן – הקשבה.
הטית משפט / דין – עיוות הדין.
הטלת איפול – החשכה, האפלה.
הטמין – החביא, הסתיר, הכמין, הצפין.
הטמעה – הפנמה, הידמות, אסימילציה.
הטעים – הדגיש.
הטרים – הקדים.
הי – אבל, קינה, נהי, מספד.
היא הנותנת – דווקא דבר זה מוכיח, אדרבא, לא כל שכן, קל וחומר.
היבריד – בן כלאיים.
היבריס – גאווה, גאוותנות, חשיבה עצמית יתרה.
הידוס – הליכה מתנודדת ולא יציבה.
היה את נפשו – רצה, חפץ, חשק, אבה.
היה בלבו עליו – כעס, שמר טינה.
היה בעוכריו – הכשיל אותו.
היה כמרקחה – מהומה.
היה לו לזרא – מאס.
היה למשל ולשנינה – צחקו עליו, היה ללעג ולקלס.
היה נביא בעירו – הצליח במקום מושבו.
היה סיפק בידו – היה באפשרותו.
היהלום שבכתר – הדבר היפה ביותר או החשוב ביותר.
היהפוך כושי עורו – הישתנה טבע האדם.
היולי – ראשוני, קדמוני, קמאי.
היזה – טפטף, הזיל, הזליף, הגיר.
היטיב את ליבו – נהנה מאוכל ומשתיה.
היכה בברזל בעודו חם – ניצל את ההזדמנות.
היכה גלים – עורר תגובות.
היכה על חטא – התחרט, ניחם, חזר בו.
הילה – מעגל או מסגרת של אור סביב משהו.
הילך עליו אימים – הפחיד אותו.
הין – מידה קדומה לנוזלים.
הינומה – כיסוי לראש הכלה.
היפוקרטיזם – צביעות.
היפותזה – השערה.
היפותטי – משוער, לא ודאי.
היפרעות – 1. גביית חוב; 2. הענשה.
היקוות – האספות.
היקש – הסקה מתוך השוואה, אנלוגיה.
הירואי – שיש בו אומץ וגבורה.
הירקמות – היווצרות, התהוות.
היררכיה – סולם דרגות.
הכביד את ליבו – התעקש, עמד בסירובו.
הכביד את ידו עליו – החמיר עמו.
הכביר – הגדיל, הרבה, העתיר, העמיס.
הכחיד – השמיד, הצמית, ביער, הכרית.
הכלאה – זיווג בעלי-חיים או צמחים ממינים שונים.
הכליב – תפר תפרים גסים.
הכלים – בייש, הלבין פנים.
הכמין – הסתיר, החביא, הצפין, הטמין.
הכפיף – גרם למישהו להיות תחת סמכותו, הטיל מרותו.
הכפיש – דיבר רעות, הוציא דיבה.
הכרית – השמיד, חיסל, כילה.
הלאים – העביר נכסים מרשות הפרט לרשות המדינה.
הלבין פנים – בייש, הכלים.
הלום – כאן.
הלוצינציה – הזיה, מחזה שווא.
הליט – כיסה, עטף, כרך.
הליכות – נימוסים, גינונים, דרך ארץ.
הלין – 1. התלונן; 2. סיפק מקום לינה; 3. עיכב.
הלך בדרך כל בשר – נפטר, מת.
הלך בתלם – התנהג כמקובל.
הלך הזרזיר אצל העורב – כל אחד מתחבר לדומים לו.
הלך לאבדון – נהרס, חדל להתקיים.
הלך לאורו – 1. נהג על פיו; 2. האמין בו.
הלך מדחי אל דחי – הלך והידרדר.
הלך לקנוסה – נכנע, ביקש מחילה.
הלך סחור סחור – עסק בעניינים שוליים.
הלך על חבל דק – מצב שבו כל טעות קטנה גורמת נזק.
הלך עמו בקרי – התנגד לו, היה למכשול.
הלך רכיל – דיבר רעות, הכפיש.
הלך שבי – נמשך אחרי, נשבה בקסמו.
הלך שולל – הוטעה, רומה.
הלכה למעשה – בפועל, למעשה.
הלמות – דפיקה, מכה.
הלנה – 1. הכנסת אורח למשך הלילה; 2. דחיית דבר מה למשך הלילה.
הלעיז – דיבר רעות, הכפיש.
הלעיט – האכיל, פיטם, האביס.
הלקאה – הכאה, הצלפה בשוט.
המיה – קול חלש ועדין.
המיר – החליף.
המלכה – 1. הכתרה למלך; 2. ייעוץ.
המציא – הציג.
המרה את פיו – לא ציית לפקודתו.
המשגה – יצירת מושגים.
המתיק את הגלולה – הקל.
המתיק סוד – טיכס עצה, תחבל תחבולה.
הנחיל – הקנה, הוריש, העביר.
הניא – מנע, ביטל, עיכב.
הניח כספו על קרן הצבי –סיכן את כספו בעסק שהפסדו ודאי.
הנפיק – הוציא, הניב.
הנץ החמה – זריחת השחר, דמדומים.
הסח הדעת – חוסר תשומת לב.
הסיע דבר מלבו – התעלם.
הסיק – העלה אש.
הסכין – התרגל.
הסכית – 1. שתק, דמם; 2. הקשיב.
הסתאב – הזדהם, התנוון, הושחת.
הסתודד – ריכל.
הסתופף – שהה, ביקר, בילה.
העבטה – נתינת הלוואה תמורת ערבות.
העביר על מידותיו – ויתר, לא הקפיד.
העבירו על דעתו – הרגיז אותו מאוד.
העויה – עיוות הפנים, לעשות “פרצוף”.
העז פנים – התחצף.
העלה ארוכה – הבריא.
העלה באוב – הזכיר נשכחות.
העלה חרס – לא מצא דבר, הפסיד.
העלה על נס – פרסם, קשר כתרים.
העלה את קרנו – שיבח והילל אותו.
העמיד את העגלה לפני הסוסים – הקדים את המאוחר, הפך את היוצרות.
הערה אל קרבו – שתה.
העתיק – הזיז ממקומו.
העתיר – נתן הרבה, הכביר.
הפוגה – הפסקה.
הפטיר – מילמל.
הפיג – הפחית, החליש.
הפיך – שאפשר להפכו.
הפיל את חיתתו – גרם לפחד.
הפיס את דעתו – הרגיע אותו, פייס אותו.
הפך בדבר – התלבט, בחן את הדבר על היבטיו השונים.
הפך בדעתו – התקשה להחליט.
הפליא בו מכותיו – הרביץ לו קשות.
הפליג בשבחו – שיבח.
הפקיע – הוציא מרשות בעליו, החרים.
הפציר – התחנן, סרהב, עתר.
הפריז – הגזים, הפליג, הגדיש את הסאה.
הפריט – הפך רכוש לאומי לפרטי.
הפריך – סתר, הזם.
הפרצה קוראת לגנב – דבר ללא השגחה מעודד גניבה.
הצטללות – היהפכות לצלול, הזדככות.
הצטנפות – התכרבלות, התקפלות.
הציגו ככלי ריק – לעג לו.
הציץ ונפגע – נחשף למשהו ללא הכנה ונכבש בקסמיו.
הצלבה – השוואת מידע שמתקבל ממקורות שונים.
הצמית – השמיד, הכחיד, הכרית, כילה.
הצפין – החביא, הסתיר, הכמין.
הצר את צעדיו – הפריע למעשיו, היה לו למכשול.
הקדיח תבשילו – קילקל.
הקדיח תבשילו ברבים – נהג שלא כהוגן.
הקדים רפואה למכה – צפה בעיה מראש ומנע אותה.
הקיז – הוציא דם.
הקיץ – התעורר.
הקניט – הכעיס, קנטר, עקץ, סנט.
הקצה – הקציב, ייחד, הועיד.
הקשה את לבו – סירב לסלוח או לוותר.
הראהו נחת זרועו – היכה אותו מכות נמרצות.
הרביץ תורה – הרצה, לימד.
הרביק – פיטם.
הרהיב עוז בנפשו – העז, ההין.
הרואי – יש בו אומץ וגבורה.
הרים את קרנו – שיבח אותו, האדיר.
הרים מעפר – שיקם, קומם.
הרך הנולד – כינוי לתינוק שרק נולד.
הרמוניה – התאמה, אידיליה, פסטורליה.
הרמטי – אטום לחלוטין.
הרעיף – 1. טפטף, התיז; 2. הרבה, הכביר.
הרף! – הפסק, הרפה, הנח.
הרשיע – חייב בדין.
השאה – פיתוי, הסתה.
השאור שבעיסה – החלק החשוב ביותר.
השביר – מכר מזון.
השבת נפש – עידוד, החזרת המרץ.
השבת פנים – דחיית בקשה, סירוב.
השגה – ערעור, הערת בקורת.
השחירו פניו כשולי קדרה – התבייש.
השחית דרכיו – יצא לתרבות רעה.
השיא – יעץ.
השיב מלחמה שערה – נלחם חזרה.
השיב עטרה ליושנה – החזיר לגדולה.
השית את לבו – שם לב.
השכם והערב – פעמים רבות, ללא הרף.
השכנה – השלטה, הבאה למצב מסויים.
השליך את יהבו – תלה את תקוותו.
השליך נפשו מנגד – סיכן את חייו.
השמה – שיבוץ ביחידה או במקום עבודה מסוים.
השנות – חזרה, כפילות.
השעה משחקת לו – מצליח.
השקה – 1. נגיעת דבר בדבר; 2. טקס חניכת ספינה או חפץ אחר.
השריש – התבסס, היכה שורש, התערה.
השתאה – התפלא, נדהם, השתומם.
השתהה – התעכב.
השתכר אל צרור נקוב – הפסיד את כל רווחיו.
השתלח – תקף.
השתנקות – היחנקות.
השתרג – השתלב.
השתרך – הלך לאיטו.
התאבכות – 1. התעבות; 2.התרוממות.
התאבק בעפר רגליו – למד ממנו, העריץ אותו, התבטל בפניו.
התאדן – התנשא.
התאונן – התלונן, התרעם.
התאמר – התפאר, התיימר.
התאנה – התגרה, התעמר, נגש, התנכל.
התאנף – התרגז.
התבדה – לא התממשו תחזיותיו.
התבדלות – התרחקות מאחרים, פרישה.
התבדר – 1. התפזר, התנפנף; 2. השתעשע.
התבוסס – התגלגל, התפלש.
התבשם – 1. נמלא ריח טוב; 2. נהנה מאוד; 3. השתכר.
התגודדו – נאספו, התקהלו, צבאו.
התגושש – נאבק, התנצח, התכתש.
התגלע – התפרץ, התלקח.
התדפק על דלתו – ניסה שוב ושוב לקבל דבר מסויים.
התוויה – תכנון בקווים כלליים.
התחבט – התלבט.
התחוור – התברר.
התחנחנות – התנהגות בחן מזויף, התחנפות.
התחסדות – צביעות.
התחקות – הליכה בעקבות, חיפוש אחרי-
התחשרו – נערמו.
התיז – 1. כרת, גדע; 2. טפטף, הזיל.
התייפחות – געייה בבכי מר.
התיר – 1. הרשה, איפשר; 2. שיחרר.
התכתש – נאבק, התגושש, התלהם.
התלהם – השתולל, התנצח, התכתש.
התעמר – התאכזר, התעלל, התאנה.
התערה – התבסס במקום, השתקע.
התערטל – התפשט, נחשף.
התעשת – חשב, החזיר עשתונותיו.
התעתד – התכונן.
התפוגג – נעלם, התנדף.
התפכח – התעורר משכרונו.
התפלה – הפיכת דבר מה לתפל.
התפלמס – התווכח, התנצח, התלהם.
התפעם – התרגש.
התפקח – הכיר במציאות, התנפצו אשליותיו.
התפקר – עזב את הדת, כפר, פרק עול.
התפרץ לדלת פתוחה – אין התנגדות.
התפרקדות – שכיבה על הגב בפישוק ידיים ורגליים.
התפשט כאש בשדה קוצים – עבר מאדם לאדם במהירות רבה.
התקה – הזזה, העתקה, הזחה.
התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין – יש לטרוח לפני שנהנים מפירות העמל.
התקרנפות – הליכה אחרי העדר, ניוון מוסרי.
התקשט בנוצות זרות – התפאר בדברים לא לו.
התרגש – התרחש.
התרה – הזהיר.
התרועע – בילה בחברת מישהו.
התריס – התנגד, מחה, התמרד.
התרעם – התלונן, התאונן, התרגז.
התרפס – התחנף, מלחך פנכה.
התרפקות – הישענות על מישהו מתוך אהבה.
התרצה – הסכים, נעתר, הופסה דעתו.
התרת רסן – נתינת חופש מוחלט.

קורס פסיכומטרי אחד על אחד

מילון פסיכומטרי – האות ה

מילון- האות ה’

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם