מילון- האות ד’
- ד’ אמות – מקום מצומצם, הסביבה הקרובה לאדם.
- דא עקא – זו הצרה.
- דאבה – צער, יגון, דכדוך, תוגה, נכאים.
- דאז – בעת ההיא.
- דאיה – ריחוף באוויר.
- דבוקה – 1. צרור פצצות; 2. קבוצת צנחנים.
- דבלה – גוש תאנים מיובשות, גרוגרת.
- דבלול – 1. קצה חוט היוצא מבד; קווצת שיער על המצח.
- דבקה לשונו לחיכו – שתק, נאלם.
- דבקה נפשו – אהב.
- דבר אל העצים ואל האבנים! – אין עונה, אין תגובה, דיבור לאוזניים ערלות.
- דבר בעיתו – דבר שנעשה בזמן המתאים.
- דבר דבור על אופניו – עניין ערוך כהלכה.
- דברי חלקות – חנופה.
- דברי כיבושין – דברי תוכחה ומוסר.
- דברי סרק – שטויות.
- דברי קילוסין – מחמאות, תשבחות.
- דברים בטלים – דברים לא חשובים.
- דברים בעלמא – פטפוטים, עורבא פרח.
- דברים העומדים ברומו של עולם – דברים נעלים וחשובים.
- דברים כדורבנות – אמירה חריפה והחלטית.
- דבשה – נוזל מתוק, שנוצר בהפקת סוכר.
- דגה – שם קיבוצי לכל הדגים.
- דגול – אדם נכבד, חשוב, ידוע.
- דגל לבן – דגל המסמל כניעה או הפסקת פעולות קרב.
- דדוקציה – הסקה מהכלל אל הפרט.
- דה יורה – להלכה, תיאורטית, בכח.
- דה פקטו – למעשה, בפועל בדיעבד.
- דהוי – שצבעו נחלש והחוויר.
- דהיינו – כלומר.
- דו פרצופי – צבוע, חסר כנות.
- דואלי – בעל שני צדדים, דיכוטומי.
- דוברה – רפסודה, אסדה, ארבה.
- דוגמה – הנחה שמתקבלת כאמת מוחלטת.
- דוגמטי – דבר מוסכם שאין לערער עליו.
- דודים – אהבים.
- דווי – כאב, מיוסר, אבל, נכא, מדוכדך.
- דו-חי – בעל חיים החי הן במים והן ביבשה.
- דוחן – סוג תבואה, דגן.
- דומיננטי – ראשי, עיקרי, בולט.
- דומם – בשקט, בדומיה, חרש, בלאט.
- דומן – זבל, זוהמה, מיאוס, סחי.
- דופי – פגם, גנאי.
- דופליקט – העתק.
- דוק – שכבה דקיקה, קרום דקיק.
- דוקומנטרי – תיעודי.
- דוקטרינה – שיטה, תורה, דיסציפלינה.
- דורון – מתנה, שי, מנחה, אשכר, אתנן.
- דחה אותו בלך ושוב – התחמק ממתן תשובה ברורה.
- דחי – כישלון, תקלה, פוקה, רועץ.
- דחיות בקש – תירוצים קלושים.
- דחפור – טרקטור החופר ומזיז סלעים, בולדוזר.
- דחק את הקץ – לחץ להקדים את הסוף מתוך חוסר סבלנות.
- דחק את רגליו – תפס את מקומו.
- דטרמיניזם – אמונה שהכל נקבע מראש ללא אפשרות שינוי.
- דיאגנוסטי – מאבחן.
- דיאכרוני – ערוך לפי התפתחות הסטורית.
- דיאלוג – רב שיח, שיחה בת שני משתתפים לפחות.
- דיאלקטי – וכחני, המשקף ניגודים.
- דיבה – דברי גנאי, לעז, לשון הרע.
- דיבוב – גרימה לכך שמישהו ידבר.
- דיבידנד – חלק מסוים מן הרווחים, המתחלקים בין בעלי החברה.
- דיבר אל ליבו – פייס אותו, שכנע אותו.
- דיבר גבוהה גבוהה – דיבר בשפה נמלצת.
- דיבר סרה – גינה, השמיץ, ביזה.
- דיבר על ליבו – ניסה לשכנע אותו.
- דידוי – הליכה בדילוגים או בקפיצות.
- דידקטי – קשור בהוראה, לימודי, מאלף.
- דיונה – חולית, גבעת חול.
- דיוקן – תיאור פניו של אדם.
- דיוטה – קומה בבניין.
- דיכוטומיה – התפצלות, חלוקה לשניים.
- דילטאנט – בעל ידיעות שטחיות, הדיוט.
- דילמה – בעיה, התלבטות.
- דין – שופט.
- דין ודברים – ויכוח, טענות ומענות.
- דין פרוטה כדין מאה – יש להתייחס לדברים פחותי ערך כמו ליקרים.
- דינאמי – מתפתח.
- דיסוננס – חוסר התאמה, צרימה.
- דיסציפלינה – שיטה, תורה, אסכולה.
- דיסקרימינציה – אפליה.
- דיפוזי – חדיר.
- דיפון – חיזוק דפנות של בור.
- דיצה – שמחה, ששון, עליצות, משוש.
- דיקטטור – שליט יחיד, דספוט, אוטוקרט.
- דירבון – זירוז, האצה.
- דירקטוריון – מועצת המנהלים של חברה או מוסד.
- דירת שרד – מעון רשמי של בעלי תפקיד.
- דך – מסכן, רצוץ, מעונה.
- דכי – שאון הגלים.
- דל – עני, אביון, חלכאי, דלפון, מך, רש.
- דל אנפין – זעיר.
- דלדול – הפחתה בכמות או איכות של דבר.
- דלוח – עכור, לא צלול.
- דלמטי – סןג כלב אשר על פרוותו הלבנה נקודות שחורות.
- דלעיל – שלמעלה, שנזכר קודם.
- דלפון – עני, אביון, דל, מך, חסר כל.
- דמגוג – בעל כושר שכנוע, רטוריקן.
- דמדום – הזיה.
- דמדומים – זמן השקיעה או הזריחה.
- דמו בראשו – נושא באחריות על מעשיו.
- דמוגרפיה – חקר הרכב האוכלוסיה והשתנותה.
- דמוני – שטני.
- דמוקרטיה – שלטון העם, השתתפות האזרח בקבלת החלטות.
- דמי – שקט, דממה, דומייה.
- דמיון – 1. כמו, דומה למשהו; 2. הגיית דברים במחשבה אשר אינם קיימים במציאות.
- דמי לא יחרץ – שוחד, שלמונים, בצע.
- דמי ימיו – בצעירותו.
- דמים – כסף.
- דמעות שליש – בכי גדול.
- דמעות תנין – בכי מתוך צביעות.
- דן ברותחין – שפט בחומרה, בית שמאי.
- דנן – זה, המדובר, הנזכר לעיל.
- דספוט – רודן, עריץ, טירן, דיקטטור.
- דעיכה – היחלשות, גוויעה, התנוונות.
- דעתו גסה עליו – מתרברב.
- דעתו נוחה מ – הוא מרוצה מ-.
- דעתן – תקיף בדעתו, יודע מה הוא רוצה.
- דפוס – תבנית, מסגרת, צורה קבועה.
- דפורמציה – עיוות צורה.
- דפיטיזם – תבוסתנות.
- דפיציט – גרעון.
- דפנסיבה – מגננה.
- דפתר – פנקס, מחברת, קונטרס.
- דק – עיין, בחן היטב, דקדק.
- דק גו – רזה, כחוש, צנום.
- דקדוקי עניות – דיוק מופרז, נוקדנות.
- דקדנס – ירידה, שקיעה, התנוונות.
- דקדקן – מקפיד על כל פרט באופן מוגזם.
- דר – גר.
- דראון – בושה, חרפה, כלימה.
- דראון עולם – חרפה נצחית, אות קין.
- דרג – שלב, דרגה.
- דרגנוע – מדרגות נעות.
- דרגש – כיסא נמוך, הדום, שרפרף.
- דרדרסים – נעלי בית, אנפילאות.
- דרדק – ילד, זאטוט, ינוקא, עולל.
- דרדר – סוג של קוץ, חרול, חוח.
- דריכות- מתיחות.
- דריסת רגל – עמדה, מאחז.
- דרך – מתח.
- דרך ארץ – נימוסים, התנהגות נאותה.
- דרך הישר – התנהגות טובה ונאה.
- דרך המלך – הדרך הראשית.
- דרך חתחתים – דרך לא סלולה, מלאה במכשולים.
- דרך כוכבו – הצליח.
- דרסטי – תקיף, נמרץ, קיצוני.
- דרקוני – קשה ביותר.
- דרש – פירש, ביאר.
- דרשה – הרצאה שעיקרה פרשנות של טקסט.
- דש – 1. רמס, דרס; 2. קפל בבגד.
- דשדש – צעד במקום, בוסס, הידס, דידה.
- דשן – שמן, שופע.
קורס פסיכומטרי אחד על אחד