מילון פסיכומטרי – האות א’
- אבד עליו הכלח – התיישן, עבר זמנו, אנכרוניסטי.
- אבדון – חורבן, כליה, כליון, הרס גמור.
- אבוס – כלי לנתינת אוכל לבהמות.
- אבוקה – לפיד, משואה.
- אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה –
- בנים נענשים בגלל חטאי הוריהם.
- אבחה – 1. תנופה; 2. טבח, חורבן.
- אבטיפוס – מקור.
- אבן הראשה – האבן האמצעית בקשת בניין.
- אבן יסוד – מרכיב חיוני, עליו מבוסס דבר מה.
- אבן נגולה מעל ליבו – הוקל לו, רווח לו.
- אבן נגף – מכשול, תקלה, מהמורה, פח.
- אבן פינה – עיקר.
- אבן ריחיים – עול כבד.
- אבן שואבת – דבר שהוא מוקד התעניינות.
- אבן שפה – האבנים שבשולי הכביש, תחילת המדרכה.
- אבניים – גלגל ליצירת כלי חרס.
- אבסולוטי – מוחלט.
- אבק אדם – אדם נטול ערך.
- אבק פורח – דבר נטול כל ערך.
- אברך – איש צעיר, נשוי בשנותיו הראשונות.
- אגב – בהזדמנות זו, תוך כדי כך, אגב אורחא.
- אגד – חבילה, צרור, אמתחת, ציקלון.
- אגוז קשה לפיצוח – בעיה שקשה לפתור אותה.
- אגליטרי – שוויוני.
- אגן – ספל, קערה, בזיך, קובעת.
- אגרונום – מומחה בתחום החקלאות.
- אגרסיבי – תוקפני.
- אד הוק – ייעודי, במיוחד לשם תכלית מסוימת.
- אדווה – גל קטן.
- אדם מן הישוב – אדם מתורבת.
- אדמת טרשים – אדמה סלעית, שאינה ניתנת לעיבוד.
- אדמת שלחין – קרקע חקלאית בהשקיה מלאכותית.
- אדן – בסיס, יסוד (צירוף מוכר: אדן החלון).
- אדנות – שלטון, שררה, עצר, מרות.
- אדרבה ואדרבה – ההפך הוא הנכון.
- אהבה התלויה בדבר – אהבה מתוך מניעים אישיים.
- אהדדי – באופן הדדי, זה לזה.
- אוב – 1. כלי עור לנוזלים, נאד, חמת; 2. סיאנס, כישוף.
- אובד עצות – מבולבל, נבוך, איבד את העשתונות.
- אובייקט – עצם.
- אובייקטיבי – ענייני, חסר העדפה אישית.
- אובליגטורי – מחייב.
- אוגדן – קלסר.
- אוד – גזיר עץ בוער, שלא נשרף כולו.
- אוד מוצל מאש – שריד, פליט.
- אוד עשן – כינוי לאדם תשוש.
- אווילות – טיפשות.
- אוונגרדי – חדשני.
- אוזלת יד – חוסר יכולת, אימפוטנציה, קוצר יד.
- אוזניים לכותל – מצב שקשה לשמור בו סוד.
- אוטוביוגרפיה – תולדות האדם, אותן כתב בעצמו.
- אוטודידקט – לומד בעצמו.
- אוטוקרט – שליט יחיד, טירן, דספוט, דיקטטור.
- אויל – טיפש, סכל, שוטה, כסיל.
- אומדן – הערכה, שומה.
- אומניפוטנט – כל-יכול.
- אומר דרשני – דורש עיון.
- און – כוח, גבורה, איל, עזוז, מעוז.
- אונגרד – חלוץ, חדשני.
- אוניברסלי – עולמי, כללי.
- אוניפורמי – בעל צורה אחידה.
- אונקיה – מידת משקל קטנה.
- אופורטוניזם – סתגלנות, פשרנות אידיאולוגית.
- אופורטוניסט – מנצל הזדמנויות.
- אופטימלי – מיטבי, הטוב ביותר.
- אופן – גלגל.
- אוצר – מי שממונה על המצגים במוזיאון.
- אוצר בלום – 1. אוצר גדול; 2. אדם בעל ידיעות רחבות.
- אורבני – עירוני.
- אור יקרות – אור נעים.
- אורגניזם – יצור חי.
- אורו עיניו – אורו פניו, שמח, התמלא חיים.
- אורחה – שיירה (המצויה בדרך).
- אורחו וריבעו – דרך חייו, מנהגיו.
- אורך רוח – סבלנות.
- אורלוגין – שעון קיר.
- 77) אורקל – מגיד עתידות.
- אורתודוכסי – 1. שמרן, פוריט 2. אדוק בדתו.
- אושיה – 1. איש ציבור, ידוען; 2. משען, יסוד (נכתב גם “אשיה”)
- אותה הגברת בשינוי אדרת – אותו הדבר, שינוי חיצוני לא מהותי.
- אותיות פורחות – דיבור שאינו ברור.
- אות קין – בושה שאין למחותה, אות קלון.
- אותיות של טל ומטר – אותיות קטנות מאוד.
- אותיות של קידוש לבנה – אותיות גדולות מאוד.
- אותנטי – אמיתי, מקורי, לא מזויף.
- אזוב – כינוי לטחב המכסה אבנים ועצים.
- אזוטרי – ידוע למעטים, סודי.
- אזניו כרויות – אוזניו פתוחות, הוא מקשיב היטב.
- אזניים לכותל – המקום או המצב אינם מתאימים לחשוף בהם סוד.
- אזר חלציו – התחזק, אזר כוח, שינס מותניו.
- אח – תנור, קמין, כירה, כבשן.
- אחד בפה ואחד בלב – צביעות, אין פיו ולבו שווים.
- אחו – כר דשא, שדה מרעה, אפר.
- אחוז תזזית – משוגע.
- אחז את החבל בשני קצותיו – ביצע שני דברים מנוגדים.
- אחז את השור בקרניו – נכנס ללב העניין, נכנס בעובי הקורה.
- אחז בקרנות המזבח – תפס מחסה, ביקש מפלט.
- אחיזת עיניים – תרמית, הולכת שולל.
- אחר רוחו – כפי שרצה.
- אחרי המבול – לא אכפת לי.
- אחרית – סוף, קץ.
- אחריתו עדי עובד – סופו רע ומר.
- אטב – מהדק נייר או כביסה לחבל.
- אטרופיה – התנוונות.
- איבד את העשתונות – התבלבל, נבוך, אובד עצות.
- איד – צרה, אסון, שבר, פיד.
- אידיליה – שלווה, הרמוניה, פסטורליה.
- אידרה – עצם של דג.
- איוולת – שטות.
- איוושה – רחש קל.
- איחוי – חיבור, תפירה.
- איטר – שמאלי.
- איכה? – איך? הכיצד?
- איכול – בעירה, שריפה.
- איל – כוח, תעצומה, גבורה, עוז, חוסן, חיל.
- אילוח – זיהום, אינפקציה.
- אילולא – אם לא, אילו לא, לולא, אלמלא.
- אילוסטרציה – 1. איור; 2. הדגמה, המחשה.
- אילני סרק קולם הולך – טיפש המרבה להתרברב.
- אלפס – סיר, מרחשת, קלחת, קדרה, פרור.
- אימום – תבנית של כף הרגל.
- אימפולסיבי – מונע על-ידי דחפים.
- אימפרוביזציה – אלתור.
- אימץ את ידיו – עודד אותו, דרבן אותו.
- אימרה – 1. פתגם, מטבע לשון, מימרה ;2. שולי האריג.
- אימתי – מתי.
- אין אונים – חוסר יכולת, אוזלת יד, קוצר יד.
- אין את נפשו – אינו רוצה.
- אין בלבו עליו – אינו כועס עליו.
- אין הנחתום מעיד על עיסתו –אדם לא יכול לחוות דעה על מעשיו שלו.
- אין הריחיים בצווארו – אין לו בעיות פרנסה.
- אין כוחו אלא בפיו – פטפטן, שמבטיח רבות ואינו מקיים.
- אין לו אח ורע – אין כמותו.
- אין לו דמים – יקר ערך.
- אין לו חלק ונחלה – אין לו קשר.
- אין לו חקר – לא ניתן להערכה.
- אין לו שחר – לא מבוסס.
- אין מנוס – אין ברירה.
- אין נביא בעירו – אדם אינו זוכה להערכה בסביבתו.
- אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה – לימוד בצוותא משפר את הלמידה.
- אין סתרו כגילויו – צבוע, אין פיו ולבו שווים.
- אין עליו עוררין – אין התנגדות,, התפרץ לדלת פתוחה, לית מאן דפליג.
- אין עשן בלא אש – אין דבר ללא סיבה.
- אין פיו ולבו שווים – צבוע, אין סתרו כגילויו.
- אין תוכו כברו – צבוע, אחד בפה ואחד בלב.
- אינדוקציה – לימוד מהפרט אל הכלל.
- אינדיקטור – מדד, אבן בוחן, אמת מידה.
- אינהרנטי – פנימי, טבוע.
- אינטגרלי – כולל, שלם.
- אינטראקציה – יחסי גומלין.
- אינטרוברטי – מופנם.
- אינספירציה – השראה.
- אינפנטילי – ילדותי.
- אינקוגניטו – בעילום שם, אנונימי, אלמוני.
- אינרציה – 1. שגרה; 2. התמדה.
- איסטניס – אנין, מעודן, יפה נפש.
- איסתרא בלגינא קיש קיש קריא –טיפש המרבה להתרברב, אילני סרק קולם הולך.
- איפה – מידה עתיקה.
- איפה ואיפה – אפליה, משוא פנים.
- איפול- הטלת סודיות.
- איפכא מסתברא – להפך, ההפך הוא הנכון.
- איצטבה – מדף.
- איצטגנין – אסטרולוג.
- איצטלה – מסווה.
- איקונין – תמונה, דמות.
- איש אשכולות – בקי בנושאים רבים, ורסטילי.
- איש הישר בעיניו יעשה – מצב של אנרכיה, ללא שלטון מרכזי.
- איש חיל – גיבור או אדם מצליח.
- איש חרמו – אויבו.
- איש מדון – בעל נטייה לריב.
- איש מידות – גבוה.
- איש צפרדע – צוללן, אמודאי.
- אישקוקה – שחמט.
- איש קצוות – קיצוני.
- איש שם – מפורסם.
- אישוש – ביסוס, אישור מחדש, חיזוק (של טענה).
- אישרור – אישור סופי.
- איתן – יציב, חזק, שגיב.
- איתרע מזלו – הדברים היו לרעתו, ביש מזל.
- אכיפה – כפייה.
- אכל קורצה – הלשין.
- אכסדרה – מסדרון, פרוזדור.
- אכסיומה – הנחת יסוד שלא ניתן להוכיחה, אמיתה.
- אכף – לחץ, נטל, מעמסה.
- אכרומטי – חסר צבע.
- אל יתהלל חוגר כמפתח – אל תתפאר לפני מעשה.
- אל נא באפך – אל תכעס.
- אל נכון – בוודאות, ללא ספק, לבטח.
- אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו – הפנים חשוב יותר מהחיצוניות, לא כל הנוצץ זהב הוא.
- אל תעמדו על דם רעיכם – חושו לעזרת חבריכם.
- אלגוריה – משל.
- אלה – מקל, נבוט.
- אלה – 1. שבועה חמורה;2. קללה, קילוס.
- אלומה – אגודת שיבולים, עומר, עמיר.
- אלחוש – הרדמה.
- אלטרואיזם – אהבת הזולת, הקרבה למען אחרים, זולתנות.
- אלטרנטיבי – חלופי.
- אליבא דכלא עלמא – לפי דעת הכלל.
- אליבי –טענת הנאשם כי בעת ביצוע הפשע לא היה במקום המעשה
- אליה – זנב הכבשה.
- אליה וקוץ בה – גם בדבר טוב יש פגמים.
- אלם – שתיקה.
- אלמותי – נצחי.
- אלמלא – אם לא, אילו לא, אילולא.
- אלמנך – לוח המציג את עונות השנה.
- אלסטי – גמיש.
- אלף – שור, פר.
- אלפון – ספר שבו הפרטים מסודרים על-פי סדר הא”ב.
- אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? אם הגדולים נפלו בצרה, איך ימלטו ממנה החלשים?
- אמביולנטי – דו-ערכי, שיש בו רגשות מעורבים.
- אמבר – מחסן תבואה, אסם, ממגורה.
- אמברגו – הסגר, איסור על הוצאה והבאה של דברים מסוימים למקום מסוים.
- אמד – העריך, שיער גודל או טיב של משהו.
- אמה – 1. מידת אורך;2. האצבע האמצעית ביד, אצבע צרדה.
- אמה – משרתת, שפחה.
- אמודאי – צוללן, איש צפרדע.
- אמון – מיומן.
- אמוק – טירוף, בלבול, תעתועים, עוועים.
- אמות הסיפים – העמודים, התומכים פתח או מבנה מצדדיו.
- אמורפי – חסר צורה.
- אמיד – עשיר.
- אמיר – צמרת.
- אמפיבי – דו חיים, יצור המסוגל להתקיים הן במים והן ביבשה.
- אמפתיה –אהדה, הזדהות.
- אמרה – 1. משפט קצר, פתגם;2. שפת הבד.
- אמש – 1. בלילה שעבר; 2.אתמול.
- אמתחת – שק גדול, תרמיל, צקלון, צרור, אגד.
- אמתלה – תירוץ, עילה, תואנה, גנות.
- אמת מידה – קנה מידה, קריטריון.
- אנדרטה – מצבת זיכרון, יד, גלעד.
- אנונימי – בעילום שם, אלמוני, אינקוגניטו.
- אנוף – נזוף.
- אנוש – חמור מאוד, עלול לגרום למוות.
- אנטגוניזם – התנגדות, ניגוד חריף.
- אנטומיה – חקר מבנה גוף החי והצומח.
- אנטיספטי – סטרילי.
- אנטיתזה – הנחה סותרת.
- אני ואפסי עוד – הבעת יהירות, אגוצנטרי.
- אניגמה – תעלומה, מסתורין.
- אניגמטי – חידתי.
- אניה – בכי, מספד, תאניה.
- אנין – עדין, בעל טעם מעודן, איסטניס.
- אנכרוניסטי – התיישן, עבר זמנו.
- אנליטי – ביקורתי, המפריד דבר לחלקיו.
- אנסמבל – להקת שחקנים או מוסיקאים.
- אנקה – גניחה, צעקה מתוך כאב או צער.
- אנפילאות – נעלי בית, דרדסים.
- אנקדוטה – בדיחה, הלצה.
- אנרכיה – העדר שלטון, אנדרלמוסיה.
- אנרכיזם – שלילת כל שלטון.
- אנשי שלומו – תומכיו.
- אנתרופולוגיה – חקר התפתחות האדם.
- אסדה – רפסודה, דוברה, ארבה, בוצית.
- אסוך – כד לשמן.
- אסופה – קובץ מאמרים, אנתולוגיה.
- אסופי – ילד שנאסף מן הרחוב.
- אסטרונומי – גדול מאוד, עצום.
- אסימילציה – הטמעה, הידמות, התבוללות.
- אסכולה – 1. שיטה, דיסציפלינה, דוקטרינה;2. קבוצה הדוגלת ברעיון מסוים.
- אסכלה – 1. סולם מדרגות, כבש; 2. גריל.
- אסם – מחסן תבואה, ממגורה, אמבר.
- אסמכתא – מקור שאפשר להסתמך עליו.
- אספלנית – פלסטר, תחבושת.
- אספקלריה – ראי.
- אסקופה – סף.
- אסר מלחמה – פתח בקרב.
- אסרטיבי – בטוח בעצמו, עומד על שלו.
- אף – כעס.
- אפודה – מיזע, סווטשרט.
- אפוטרופוס – ממונה לטיפול בקטין, פטרון.
- אפולוגטיקה – הצטדקות.
- אפוסטריורי – למפרע, על מה שכבר נעשה, בדיעבד, מראש.
- אפוף – עטוף, מוקף במשהו.
- אפוקליפסה – חזון אחרית הימים.
- אפיזודה – מקרה, מאורע בודד.
- אפיל – איחר להבשיל.
- אפילוג – אחרית דבר, סיום.
- אפיפית – ופל, ביסקויט, תופין, רקיק, פכסם.
- אפיקורוס – כופר בדת, מין, אתיאיסט.
- אפיקורסות – כפירה.
- אפיריון – מושב שמעליו חופה לנשיאת אנשים.
- אפס קצהו – רק קצת ממנו.
- אפקט – השפעה.
- אפרופו – אגב.
- אפריורי – מראש, מלכתחילה, למפרע.
- אפרכסת – 1. אזנית הטלפון;2. חלקה החיצוני של האוזן.
- אפרקדן – שוכב על הגב, פרקדן.
- אץ – רץ, נחפז, ממהר.
- אצבע צרדה – אמה, האצבע האמצעית.
- אצבעון – כיפת מתכת ששמים על האצבע בשעת התפירה.
- אצטלה – גלימת אדם מכובד.
- אצעדה – צמיד, עדי, משכית.
- אצר – אסף, אגר, צבר.
- אקוטי – 1. חד; 2. חריף, חמור.
- אקונומי – חסכני.
- אקזוטי – יוצא דופן, מרתק עקב זרותו.
- אקלקטי – מלוקט, מקובץ ממקורות שונים.
- אקסיומה – הנחה שאין עליה ערעור.
- אקסצנטרי – חריג, מוזר, תמהוני, ביזארי.
- אקרן – מסך, מרקע, בד.
- אראל – מלאך, כרוב, שרף.
- ארגומנט – טיעון.
- ארוגני – אזור רגיש לגירוי מיני.
- ארבה – סירה שטוחה, רפסודה.
- ארוגנטי – רברבן.
- ארוזיה – שחיקה.
- ארוכה – 1. גלד של פצע; 2. רפואה.
- ארומה – ריח נעים, ניחוח.
- ארחי פרחי – 1. בטלנים, ריקים; 2. נודדים.
- אריה – קטיפה, איסוף (בעיקר תאנים ודבש).
- אריח – מרצפת.
- אריסטוקרט – אציל, שוע, בעל בעמיו, מרקיז.
- ארכאי – עתיק, מיושן.
- ארך אפיים – סבלן, מתאפק מלכעוס.
- ארכובה – 1. ברך; 2. דבר כפוף כברך.
- ארכוף – טבעת בצד האוכף, שבה שם הרוכב את כף רגלו, משוורת.
- ארכיב – ארכיון, גנזך.
- ארכיבישוף – דרגת כמורה גבוהה.
- ארכיפלג – קבוצת איים.
- ארעי – זמני, קיקיוני, אקראי, בר-חלוף.
- ארץ גזרה – 1. ארץ רחוקה ונידחת; 2. מושבת עונשין.
- ארצי – חומרי, גופני, פיזי, גשמי.
- ארר – קילל, חירף, גידף, גינה, ניאץ.
- אשמאי – חוטא ; בביטוי: אשמאי זקן (חוטא זקן).
- אשמורת – חלק מהלילה (לרוב שליש).
- אשפה – נרתיק לחצים, תלי.
- אשפרה – גימור האריג.
- אתיאיזם – כפירה באל, מינות, אפיקורסות.
- אתיקה – תורת המוסר.
- אתנחתא – הפסקה.
Skip to content