מילון פסיכומטרי – האות א’

  1. אבד עליו הכלח – התיישן, עבר זמנו, אנכרוניסטי.
  2. אבדון – חורבן, כליה, כליון, הרס גמור.
  3. אבוס – כלי לנתינת אוכל לבהמות.
  4. אבוקה – לפיד, משואה.
  5. אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה –
  6. בנים נענשים בגלל חטאי הוריהם.
  7. אבחה – 1. תנופה; 2. טבח, חורבן.
  8. אבטיפוס – מקור.
  9. אבן הראשה – האבן האמצעית בקשת בניין.
  10. אבן יסוד – מרכיב חיוני, עליו מבוסס דבר מה.
  11. אבן נגולה מעל ליבו – הוקל לו, רווח לו.
  12. אבן נגף – מכשול, תקלה, מהמורה, פח.
  13. אבן פינה – עיקר.
  14. אבן ריחיים – עול כבד.
  15. אבן שואבת – דבר שהוא מוקד התעניינות.
  16. אבן שפה – האבנים שבשולי הכביש, תחילת המדרכה.
  17. אבניים – גלגל ליצירת כלי חרס.
  18. אבסולוטי – מוחלט.
  19. אבק אדם – אדם נטול ערך.
  20. אבק פורח – דבר נטול כל ערך.
  21. אברך – איש צעיר, נשוי בשנותיו הראשונות.
  22. אגב – בהזדמנות זו, תוך כדי כך, אגב אורחא.
  23. אגד – חבילה, צרור, אמתחת, ציקלון.
  24. אגוז קשה לפיצוח – בעיה שקשה לפתור אותה.
  25. אגליטרי – שוויוני.
  26. אגן – ספל, קערה, בזיך, קובעת.
  27. אגרונום – מומחה בתחום החקלאות.
  28. אגרסיבי – תוקפני.
  29. אד הוק – ייעודי, במיוחד לשם תכלית מסוימת.
  30. אדווה – גל קטן.
  31. אדם מן הישוב – אדם מתורבת.
  32. אדמת טרשים – אדמה סלעית, שאינה ניתנת לעיבוד.
  33. אדמת שלחין – קרקע חקלאית בהשקיה מלאכותית.
  34. אדן – בסיס, יסוד (צירוף מוכר: אדן החלון).
  35. אדנות – שלטון, שררה, עצר, מרות.
  36. אדרבה ואדרבה – ההפך הוא הנכון.
  37. אהבה התלויה בדבר – אהבה מתוך מניעים אישיים.
  38. אהדדי – באופן הדדי, זה לזה.
  39. אוב – 1. כלי עור לנוזלים, נאד, חמת; 2. סיאנס, כישוף.
  40. אובד עצות – מבולבל, נבוך, איבד את העשתונות.
  41. אובייקט – עצם.
  42. אובייקטיבי – ענייני, חסר העדפה אישית.
  43. אובליגטורי – מחייב.
  44. אוגדן – קלסר.
  45. אוד – גזיר עץ בוער, שלא נשרף כולו.
  46. אוד מוצל מאש – שריד, פליט.
  47. אוד עשן – כינוי לאדם תשוש.
  48. אווילות – טיפשות.
  49. אוונגרדי – חדשני.
  50. אוזלת יד – חוסר יכולת, אימפוטנציה, קוצר יד.
  51. אוזניים לכותל – מצב שקשה לשמור בו סוד.
  52. אוטוביוגרפיה – תולדות האדם, אותן כתב בעצמו.
  53. אוטודידקט – לומד בעצמו.
  54. אוטוקרט – שליט יחיד, טירן, דספוט, דיקטטור.
  55. אויל – טיפש, סכל, שוטה, כסיל.
  56. אומדן – הערכה, שומה.
  57. אומניפוטנט – כל-יכול.
  58. אומר דרשני – דורש עיון.
  59. און – כוח, גבורה, איל, עזוז, מעוז.
  60. אונגרד – חלוץ, חדשני.
  61. אוניברסלי – עולמי, כללי.
  62. אוניפורמי – בעל צורה אחידה.
  63. אונקיה – מידת משקל קטנה.
  64. אופורטוניזם – סתגלנות, פשרנות אידיאולוגית.
  65. אופורטוניסט – מנצל הזדמנויות.
  66. אופטימלי – מיטבי, הטוב ביותר.
  67. אופן – גלגל.
  68. אוצר – מי שממונה על המצגים במוזיאון.
  69. אוצר בלום – 1. אוצר גדול; 2. אדם בעל ידיעות רחבות.
  70. אורבני – עירוני.
  71. אור יקרות – אור נעים.
  72. אורגניזם – יצור חי.
  73. אורו עיניו – אורו פניו, שמח, התמלא חיים.
  74. אורחה – שיירה (המצויה בדרך).
  75. אורחו וריבעו – דרך חייו, מנהגיו.
  76. אורך רוח – סבלנות.
  77. אורלוגין – שעון קיר.
  78. 77) אורקל – מגיד עתידות.
  79. אורתודוכסי – 1. שמרן, פוריט 2. אדוק בדתו.
  80. אושיה – 1. איש ציבור, ידוען; 2. משען, יסוד (נכתב גם “אשיה”)
  81. אותה הגברת בשינוי אדרת – אותו הדבר, שינוי חיצוני לא מהותי.
  82. אותיות פורחות – דיבור שאינו ברור.
  83. אות קין – בושה שאין למחותה, אות קלון.
  84. אותיות של טל ומטר – אותיות קטנות מאוד.
  85. אותיות של קידוש לבנה – אותיות גדולות מאוד.
  86. אותנטי – אמיתי, מקורי, לא מזויף.
  87. אזוב – כינוי לטחב המכסה אבנים ועצים.
  88. אזוטרי – ידוע למעטים, סודי.
  89. אזניו כרויות – אוזניו פתוחות, הוא מקשיב היטב.
  90. אזניים לכותל – המקום או המצב אינם מתאימים לחשוף בהם סוד.
  91. אזר חלציו – התחזק, אזר כוח, שינס מותניו.
  92. אח – תנור, קמין, כירה, כבשן.
  93. אחד בפה ואחד בלב – צביעות, אין פיו ולבו שווים.
  94. אחו – כר דשא, שדה מרעה, אפר.
  95. אחוז תזזית – משוגע.
  96. אחז את החבל בשני קצותיו – ביצע שני דברים מנוגדים.
  97. אחז את השור בקרניו – נכנס ללב העניין, נכנס בעובי הקורה.
  98. אחז בקרנות המזבח – תפס מחסה, ביקש מפלט.
  99. אחיזת עיניים – תרמית, הולכת שולל.
  100. אחר רוחו – כפי שרצה.
  101. אחרי המבול – לא אכפת לי.
  102. אחרית – סוף, קץ.
  103. אחריתו עדי עובד – סופו רע ומר.
  104. אטב – מהדק נייר או כביסה לחבל.
  105. אטרופיה – התנוונות.
  106. איבד את העשתונות – התבלבל, נבוך, אובד עצות.
  107. איד – צרה, אסון, שבר, פיד.
  108. אידיליה – שלווה, הרמוניה, פסטורליה.
  109. אידרה – עצם של דג.
  110. איוולת – שטות.
  111. איוושה – רחש קל.
  112. איחוי – חיבור, תפירה.
  113. איטר – שמאלי.
  114. איכה? – איך? הכיצד?
  115. איכול – בעירה, שריפה.
  116. איל – כוח, תעצומה, גבורה, עוז, חוסן, חיל.
  117. אילוח – זיהום, אינפקציה.
  118. אילולא – אם לא, אילו לא, לולא, אלמלא.
  119. אילוסטרציה – 1. איור; 2. הדגמה, המחשה.
  120. אילני סרק קולם הולך – טיפש המרבה להתרברב.
  121. אלפס – סיר, מרחשת, קלחת, קדרה, פרור.
  122. אימום – תבנית של כף הרגל.
  123. אימפולסיבי – מונע על-ידי דחפים.
  124. אימפרוביזציה – אלתור.
  125. אימץ את ידיו – עודד אותו, דרבן אותו.
  126. אימרה – 1. פתגם, מטבע לשון, מימרה ;2. שולי האריג.
  127. אימתי – מתי.
  128. אין אונים – חוסר יכולת, אוזלת יד, קוצר יד.
  129. אין את נפשו – אינו רוצה.
  130. אין בלבו עליו – אינו כועס עליו.
  131. אין הנחתום מעיד על עיסתו –אדם לא יכול לחוות דעה על מעשיו שלו.
  132. אין הריחיים בצווארו – אין לו בעיות פרנסה.
  133. אין כוחו אלא בפיו – פטפטן, שמבטיח רבות ואינו מקיים.
  134. אין לו אח ורע – אין כמותו.
  135. אין לו דמים – יקר ערך.
  136. אין לו חלק ונחלה – אין לו קשר.
  137. אין לו חקר – לא ניתן להערכה.
  138. אין לו שחר – לא מבוסס.
  139. אין מנוס – אין ברירה.
  140. אין נביא בעירו – אדם אינו זוכה להערכה בסביבתו.
  141. אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה – לימוד בצוותא משפר את הלמידה.
  142. אין סתרו כגילויו – צבוע, אין פיו ולבו שווים.
  143. אין עליו עוררין – אין התנגדות,, התפרץ לדלת פתוחה, לית מאן דפליג.
  144. אין עשן בלא אש – אין דבר ללא סיבה.
  145. אין פיו ולבו שווים – צבוע, אין סתרו כגילויו.
  146. אין תוכו כברו – צבוע, אחד בפה ואחד בלב.
  147. אינדוקציה – לימוד מהפרט אל הכלל.
  148. אינדיקטור – מדד, אבן בוחן, אמת מידה.
  149. אינהרנטי – פנימי, טבוע.
  150. אינטגרלי – כולל, שלם.
  151. אינטראקציה – יחסי גומלין.
  152. אינטרוברטי – מופנם.
  153. אינספירציה – השראה.
  154. אינפנטילי – ילדותי.
  155. אינקוגניטו – בעילום שם, אנונימי, אלמוני.
  156. אינרציה – 1. שגרה; 2. התמדה.
  157. איסטניס – אנין, מעודן, יפה נפש.
  158. איסתרא בלגינא קיש קיש קריא –טיפש המרבה להתרברב, אילני סרק קולם הולך.
  159. איפה – מידה עתיקה.
  160. איפה ואיפה – אפליה, משוא פנים.
  161. איפול- הטלת סודיות.
  162. איפכא מסתברא – להפך, ההפך הוא הנכון.
  163. איצטבה – מדף.
  164. איצטגנין – אסטרולוג.
  165. איצטלה – מסווה.
  166. איקונין – תמונה, דמות.
  167. איש אשכולות – בקי בנושאים רבים, ורסטילי.
  168. איש הישר בעיניו יעשה – מצב של אנרכיה, ללא שלטון מרכזי.
  169. איש חיל – גיבור או אדם מצליח.
  170. איש חרמו – אויבו.
  171. איש מדון – בעל נטייה לריב.
  172. איש מידות – גבוה.
  173. איש צפרדע – צוללן, אמודאי.
  174. אישקוקה – שחמט.
  175. איש קצוות – קיצוני.
  176. איש שם – מפורסם.
  177. אישוש – ביסוס, אישור מחדש, חיזוק (של טענה).
  178. אישרור – אישור סופי.
  179. איתן – יציב, חזק, שגיב.
  180. איתרע מזלו – הדברים היו לרעתו, ביש מזל.
  181. אכיפה – כפייה.
  182. אכל קורצה – הלשין.
  183. אכסדרה – מסדרון, פרוזדור.
  184. אכסיומה – הנחת יסוד שלא ניתן להוכיחה, אמיתה.
  185. אכף – לחץ, נטל, מעמסה.
  186. אכרומטי – חסר צבע.
  187. אל יתהלל חוגר כמפתח – אל תתפאר לפני מעשה.
  188. אל נא באפך – אל תכעס.
  189. אל נכון – בוודאות, ללא ספק, לבטח.
  190. אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו – הפנים חשוב יותר מהחיצוניות, לא כל הנוצץ זהב הוא.
  191. אל תעמדו על דם רעיכם – חושו לעזרת חבריכם.
  192. אלגוריה – משל.
  193. אלה – מקל, נבוט.
  194. אלה – 1. שבועה חמורה;2. קללה, קילוס.
  195. אלומה – אגודת שיבולים, עומר, עמיר.
  196. אלחוש – הרדמה.
  197. אלטרואיזם – אהבת הזולת, הקרבה למען אחרים, זולתנות.
  198. אלטרנטיבי – חלופי.
  199. אליבא דכלא עלמא – לפי דעת הכלל.
  200. אליבי –טענת הנאשם כי בעת ביצוע הפשע לא היה במקום המעשה
  201. אליה – זנב הכבשה.
  202. אליה וקוץ בה – גם בדבר טוב יש פגמים.
  203. אלם – שתיקה.
  204. אלמותי – נצחי.
  205. אלמלא – אם לא, אילו לא, אילולא.
  206. אלמנך – לוח המציג את עונות השנה.
  207. אלסטי – גמיש.
  208. אלף – שור, פר.
  209. אלפון – ספר שבו הפרטים מסודרים על-פי סדר הא”ב.
  210. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? אם הגדולים נפלו בצרה, איך ימלטו ממנה החלשים?
  211. אמביולנטי – דו-ערכי, שיש בו רגשות מעורבים.
  212. אמבר – מחסן תבואה, אסם, ממגורה.
  213. אמברגו – הסגר, איסור על הוצאה והבאה של דברים מסוימים למקום מסוים.
  214. אמד – העריך, שיער גודל או טיב של משהו.
  215. אמה – 1. מידת אורך;2. האצבע האמצעית ביד, אצבע צרדה.
  216. אמה – משרתת, שפחה.
  217. אמודאי – צוללן, איש צפרדע.
  218. אמון – מיומן.
  219. אמוק – טירוף, בלבול, תעתועים, עוועים.
  220. אמות הסיפים – העמודים, התומכים פתח או מבנה מצדדיו.
  221. אמורפי – חסר צורה.
  222. אמיד – עשיר.
  223. אמיר – צמרת.
  224. אמפיבי – דו חיים, יצור המסוגל להתקיים הן במים והן ביבשה.
  225. אמפתיה –אהדה, הזדהות.
  226. אמרה – 1. משפט קצר, פתגם;2. שפת הבד.
  227. אמש – 1. בלילה שעבר; 2.אתמול.
  228. אמתחת – שק גדול, תרמיל, צקלון, צרור, אגד.
  229. אמתלה – תירוץ, עילה, תואנה, גנות.
  230. אמת מידה – קנה מידה, קריטריון.
  231. אנדרטה – מצבת זיכרון, יד, גלעד.
  232. אנונימי – בעילום שם, אלמוני, אינקוגניטו.
  233. אנוף – נזוף.
  234. אנוש – חמור מאוד, עלול לגרום למוות.
  235. אנטגוניזם – התנגדות, ניגוד חריף.
  236. אנטומיה – חקר מבנה גוף החי והצומח.
  237. אנטיספטי – סטרילי.
  238. אנטיתזה – הנחה סותרת.
  239. אני ואפסי עוד – הבעת יהירות, אגוצנטרי.
  240. אניגמה – תעלומה, מסתורין.
  241. אניגמטי – חידתי.
  242. אניה – בכי, מספד, תאניה.
  243. אנין – עדין, בעל טעם מעודן, איסטניס.
  244. אנכרוניסטי – התיישן, עבר זמנו.
  245. אנליטי – ביקורתי, המפריד דבר לחלקיו.
  246. אנסמבל – להקת שחקנים או מוסיקאים.
  247. אנקה – גניחה, צעקה מתוך כאב או צער.
  248. אנפילאות – נעלי בית, דרדסים.
  249. אנקדוטה – בדיחה, הלצה.
  250. אנרכיה – העדר שלטון, אנדרלמוסיה.
  251. אנרכיזם – שלילת כל שלטון.
  252. אנשי שלומו – תומכיו.
  253. אנתרופולוגיה – חקר התפתחות האדם.
  254. אסדה – רפסודה, דוברה, ארבה, בוצית.
  255. אסוך – כד לשמן.
  256. אסופה – קובץ מאמרים, אנתולוגיה.
  257. אסופי – ילד שנאסף מן הרחוב.
  258. אסטרונומי – גדול מאוד, עצום.
  259. אסימילציה – הטמעה, הידמות, התבוללות.
  260. אסכולה – 1. שיטה, דיסציפלינה, דוקטרינה;2. קבוצה הדוגלת ברעיון מסוים.
  261. אסכלה – 1. סולם מדרגות, כבש; 2. גריל.
  262. אסם – מחסן תבואה, ממגורה, אמבר.
  263. אסמכתא – מקור שאפשר להסתמך עליו.
  264. אספלנית – פלסטר, תחבושת.
  265. אספקלריה – ראי.
  266. אסקופה – סף.
  267. אסר מלחמה – פתח בקרב.
  268. אסרטיבי – בטוח בעצמו, עומד על שלו.
  269. אף – כעס.
  270. אפודה – מיזע, סווטשרט.
  271. אפוטרופוס – ממונה לטיפול בקטין, פטרון.
  272. אפולוגטיקה – הצטדקות.
  273. אפוסטריורי – למפרע, על מה שכבר נעשה, בדיעבד, מראש.
  274. אפוף – עטוף, מוקף במשהו.
  275. אפוקליפסה – חזון אחרית הימים.
  276. אפיזודה – מקרה, מאורע בודד.
  277. אפיל – איחר להבשיל.
  278. אפילוג – אחרית דבר, סיום.
  279. אפיפית – ופל, ביסקויט, תופין, רקיק, פכסם.
  280. אפיקורוס – כופר בדת, מין, אתיאיסט.
  281. אפיקורסות – כפירה.
  282. אפיריון – מושב שמעליו חופה לנשיאת אנשים.
  283. אפס קצהו – רק קצת ממנו.
  284. אפקט – השפעה.
  285. אפרופו – אגב.
  286. אפריורי – מראש, מלכתחילה, למפרע.
  287. אפרכסת – 1. אזנית הטלפון;2. חלקה החיצוני של האוזן.
  288. אפרקדן – שוכב על הגב, פרקדן.
  289. אץ – רץ, נחפז, ממהר.
  290. אצבע צרדה – אמה, האצבע האמצעית.
  291. אצבעון – כיפת מתכת ששמים על האצבע בשעת התפירה.
  292. אצטלה – גלימת אדם מכובד.
  293. אצעדה – צמיד, עדי, משכית.
  294. אצר – אסף, אגר, צבר.
  295. אקוטי – 1. חד;  2. חריף, חמור.
  296. אקונומי – חסכני.
  297. אקזוטי – יוצא דופן, מרתק עקב זרותו.
  298. אקלקטי – מלוקט, מקובץ ממקורות שונים.
  299. אקסיומה – הנחה שאין עליה ערעור.
  300. אקסצנטרי – חריג, מוזר, תמהוני, ביזארי.
  301. אקרן – מסך, מרקע, בד.
  302. אראל – מלאך, כרוב, שרף.
  303. ארגומנט – טיעון.
  304. ארוגני – אזור רגיש לגירוי מיני.
  305. ארבה – סירה שטוחה, רפסודה.
  306. ארוגנטי – רברבן.
  307. ארוזיה – שחיקה.
  308. ארוכה – 1. גלד של פצע; 2. רפואה.
  309. ארומה – ריח נעים, ניחוח.
  310. ארחי פרחי – 1. בטלנים, ריקים; 2. נודדים.
  311. אריה – קטיפה, איסוף (בעיקר תאנים ודבש).
  312. אריח – מרצפת.
  313. אריסטוקרט – אציל, שוע, בעל בעמיו, מרקיז.
  314. ארכאי – עתיק, מיושן.
  315. ארך אפיים – סבלן, מתאפק מלכעוס.
  316. ארכובה – 1. ברך; 2. דבר כפוף כברך.
  317. ארכוף – טבעת בצד האוכף, שבה שם הרוכב את כף רגלו, משוורת.
  318. ארכיב – ארכיון, גנזך.
  319. ארכיבישוף – דרגת כמורה גבוהה.
  320. ארכיפלג – קבוצת איים.
  321. ארעי – זמני, קיקיוני, אקראי, בר-חלוף.
  322. ארץ גזרה – 1. ארץ רחוקה ונידחת; 2. מושבת עונשין.
  323. ארצי – חומרי, גופני, פיזי, גשמי.
  324. ארר – קילל, חירף, גידף, גינה, ניאץ.
  325. אשמאי – חוטא ; בביטוי: אשמאי זקן (חוטא זקן).
  326. אשמורת – חלק מהלילה (לרוב שליש).
  327. אשפה – נרתיק לחצים, תלי.
  328. אשפרה – גימור האריג.
  329. אתיאיזם – כפירה באל, מינות, אפיקורסות.
  330. אתיקה – תורת המוסר.
  331. אתנחתא – הפסקה.