• לאתר התרגול

 

פרסום הרפורמה בבגרויות ובפסיכומטרי גרם לבלבול בקרב צעירים הרוצים להתקבל ללימודים גבוהים.

הדבר החשוב ביותר שיש להבין כרגע הוא שהרפרומה לא הסתיימה — מדובר בתהליך.

ומכאן מגיע הבלבול וחוסר הוודאות .

 

אז בואו נעשה קצת סדר בבלאגן:

בפברואר 2014 שר החינוך, שי פירון, הודיע על רפורמה בבגרויות ובפסיכומטרי.

 מטרת הרפורמה היתה לשפר את מבחני הבגרות ולהנגיש את ההשכלה הגבוהה לחלקים רחבים יותר באוכלוסיה.

בגרסתה הראשונית הרפורמה היתה אמורה להיות רפורמה בבגרויות, בעיקר, ופחות רפורמה בפסיכומטרי. הרפורמה בבגרויות ובפסיכומטרי היתה אמורה לשלב מספר מאמצים לשיפור פני ההשכלה במדינת ישראל– מספר הבגרויות יצומצם, ינתן משקל רב יותר לעבודות במקום למבחנים, פרויקט חברתי קהילתי יהווה חלק מהציון, האוניברסיטאות יהוו גוף המוודא את איכות הבגרויות (מבחינה סטטיסטית) ומפחית את כמות ההעתקות ובנוסף מבחני הבגרות ירוכזו לאשכולות ויתחילו בכיתה יא.

שילוב כל המאמצים האלו היה אמור להביא לאוניברסיטאות תלמידים מוכשרים יותר, בעלי חשיבה טובה יותר ובצורה הגונה יותר. בתכנון המקורי הרפורמה היתה אמורה לחול על מי שטרם התחיל את הבגרויות שלו, מי שבעת פרסום הרפורמה היה בכיתה ט’ ( היה מסיים את הבגרות בשנת 2017 ).

על פי תוכנית זו, מי שהיה מקבל ציונים גבוהים בבגרות היה יכול להתקבל לאוניברסיטאות ללא מבחן פסיכומטרי.

או לפחות לחלק מהחוגים.

בקבלה לחוגים כגון רפואה והנדסה הפסיכומטרי היה נשאר דרישת חובה ובשאר החוגים הוא היה נשאר כאופציה עבור מי שרוצה להעלות את סיכויו לקבלה.

 

שני גורמים הכריחו את שר החינוך לשנות את הרפורמה ( לרפרם את הרפורמה? לשנות את השינוי? ):

1. ארגוני המורים — מדובר בארגונים שלא אוהבים שינויים והם הבהירו לשר החינוך שרפורמה כזו תדרוש תוספת תקציבים לבתי הספר כדי לפצות את המורים על השינויים באופי העבודה.

2. ברצינות? רפורמה שנכנסת לפעול בעוד 5 שנים? במדינה שלנו?

שר החינוך הבין שבבחירות הבאות הרפורמה תקבר תחת רפורמה אחרת ששר החינוך הבא יעביר… לכל פוליטקאי יש את האני המאמין שלו וסביר להניח ששר החינוך הבא יגיע עם מטרות קצת שונות משל שר החינוך הנוכחי.

 

באוקטובר 2014 , שר החינוך הכריז על רפורמה מחודשת שיש בה שני מרכיבים:

המרכיב הראשון הוא מרכיב ההוגנות.

אחת הסיבות העיקריות שבגללן האוניברסיטאות אינן מקבלות תלמידים רק על סמך ציוני הבגרות היא בעיית ההעתקות. המבחנים נעשים בבתי הספר, ללא השגחה מספקת ולעיתים המורים עצמם עוזרים לתלמידים במהלך הבחינה.

כדי לטפל בבעיה משרד החינוך יחלק את בתי הספר לקטגוריות. בתי ספר אמינים, עם אחוז נמוך של מבחני בגרות פסולים, יוכלו להמשיך ולקיים את מבחני הבגרות בתוך בית הספר, בתי ספר בעלי אמינות בינונית יקיימו את בחינות הבגרות בבית הספר אך עם בוחנים חיצוניים בלבד ובתי ספר בעלי אמינות נמוכה יבצעו את בחינות הבגרות מחוץ לבית הספר עם בוחנים חיצוניים.

 

המרכיב השני ברפורמה מאפשר להתקבל לאוניבריסטה ללא מבחן פסיכומטרי.

משרד החינוך פרסם את הטבלה הבאה המרכזת את הקריטריונים לקבלה על סמך הבגרות בלבד:

 

תנאי קבלה\חוג

מדעי הרוח

מדעי הטבע

מדעי החברה

הנדסה

אוניברסיטה

 5 יח“ל אנגלית (בחלק מהחוגים 4 יח“ל אנגלית), 5 יח“ל במקצוע אחר

5 יח“ל אנגלית, 5 יח“ל מתמטיקה (בחלק מהחוגים 4 יח“ל מתמטיקה), 5 יח“ל במקצוע מדעי: פיזיקה/כימיה/ ביולוגיה

5 יח“ל אנגלית, 5 יח“ל מתמטיקה (בחלק מהחוגים 4 יח“ל מתמטיקה)

5 יח“ל אנגלית, 5 יח“ל מתמטיקה, 5 יח“ל פיזיקה או כימיה.          רק בחלק מהחוגים תתאפשר קבלה על סמך תעודת בגרות בלבד

 

מכללה

4 יח“ל אנגלית, 5 יח“ל במקצוע אחר

4 יח“ל אנגלית, 4 או 5 יח“ל מתמטיקה (בחלק מהחוגים 3 יח“ל מתמטיקה), 5 יח“ל במקצוע מדעי מוגבר

 4 יח“ל אנגלית, 4 או 5 יח“ל מתמטיקה (בחלק מהחוגים 3 יח“ל מתמטיקה)

 4 יח“ל אנגלית, 4 או 5 יח“ל מתמטיקה

 

 

*בחוגים כמו רפואה וחלק מחוגי ההנדסה ‚יש צורך במבחן הפסיכומטרי וציוני הבגרות בלבד לא יספיקו.

 

אך הדבר החשוב ביותר לא כתוב בטבלה הזו — אין בה את הציונים הדרושים.

את הציונים האלו האוניברסיטאות אמורות לפרסם עד תחילת שנת 2015.

עכשיו ניכנס קצת לתוך הראש של האוניברסיטאות:

בגרסה המקורית של הרפורמה, שהיתה מקובלת עליהן, האוניברסיטאות היו אמורות לבצע בקרה על מבחני הבגרות, מבחינת העתקות ומבחינת תוקף סטטיסטי. רק תלמידים שעוברים את כל מבחני הבגרות תחת בקרה של האוניברסיטאות היו אמורים להתקבל לאוניברסיטה ללא פסיכומטרי.

בגרסתה הסופית הרפורמה מאפשרת לתלמידים להתקבל לאוניברסיטה כבר מעכשיו. תלמידים שלא עברו מבחנים הוגנים ושציון הבגרות שלהם אינו משקף את היכולת האקדמית שלהם (שוב, זו התפיסה של האוניברסיטאות) .

צריך לזכור שבחמישים שנה האחרונות האוניברסיטאות ממיינות את המועמדים אליהן. לפני הפסיכומטרי כל חוג באוניברסיטה היה ממיין את המועמדים בעצמו ומאז 1981 המבחן הפסיכומטרי הוא המבחן הממיין. אם האוניברסיטאות היו מוכנות לקבל תלמידים רק על סמך הבגרויות הן היו עושות זאת מזמן.

 

סביר להניח שהאוניברסיטאות יקשו מאוד על קבלה רק על סמך מבחני הבגרות.

הרפורמה מאפשרת להן להקשות את הקבלה כי הן אלו שיקבעו את רף הציונים שעל פיו ניתן יהיה להתקבל.

 

במסיבת העיתונאים שבה הכריז שר החינוך על הרפורמה בבגרויות ובפסיכומטרי דיבר גם ראש המרכז הארצי (הגוף שאחראי על כל מבחני המיון של האוניברסיטאות בארץ, כולל הפסיכומטרי). תמצית דבריו היתה:

ההיצע לא השתנה והביקוש לא השתנה ולכן לא יהיה שינוי מהותי בכל מה שקשור לקבלה לאוניברסיטאות.

 

במילים אחרות– אם יש 100 מקומות באוניברסיטה ללימודי כלכלה ויש 400 אנשים שרוצים להתקבל ללימודי כלכלה האוניברסיטה תרצה להכניס את מי שלטעמה יהיה בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להצליח בלימודים האקדמיים. לשם כך יש לבצע מיון של המועמדים ללימודי כלכלה. מבחני הבגרות לא עברו שינוי ולכן לא יהיה שינוי מהותי במשקל שניתן למבחני הבגרות ככלי ממיין.

 

כפי שנאמר בהתחלה– מדובר בתהליך. סביר להניח שבשנים הראשונות האוניברסיטאות יקשו מאוד על קבלה רק על סמך הבגרות וסביר להניח שהן יבצעו במהלך שנים אלו מחקר שיבדוק האם מי שהתקבל רק על סמך הבגרויות אכן הצליח בלימודיו. בעוד מספר שנים, כשיהיו פחות העתקות בבגרויות והתלמידים יגיעו אחרי שהם נבחנו בגרסה החדשה של הבגרויות יתכן והן ינמיכו את סף ציוני הקבלה על סמך מבחני הבגרות בלבד.

 

לסיכום :

מבחן הפסיכומטרי מהווה הזדמנות שנייה ואפילו ראשונה עבור תלמידים שלא הצטיינו ומימשו את הפוטנציאל שלהם בבחינות הבגרות .

משרד החינוך הבהיר באופן חד משמעי כי הפסיכומטרי לא יבוטל וביטול הפסיכומטרי אינו עומד על הפרק . האוניברסיטאות, ככל הנראה, ימשיכו להסתמך על ציוני הפסיכומטרי ככלי משמעותי במיון המועמדים ללימודים אקדמיים.

ההמלצה שלנו — תמשיכו ללמוד ולהתכונן לבחינת הפסיכומטרי , בטוח לזמן הקרוב ובטח אם ברצונכם להבטיח את עתידכם האקדמי .

 

המון בהצלחה!

 

 

 

לשאלות ותשובות בנושא הרפורמה החדשה בבגרויות והרפורמה בפסיכומטרי — לחצו כאן !

 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות